יצירות של מלה | יצירות ש-מלה אהבה

שירה

מול הים

מאת מלה
כ' בסיון תשע"ו (26/06/2016)
מול הים,
הגלים מכים נאבקים בחול.
אתה שם,
השמיים שותקים מדברים בלי קול.

מול שמיים,
עננים אפורים נישאים בכבדות עם הרוח.
טיפה של מים,
קרים, מתמזגת בים הפתוח.

מול עולם,
אתה טיפה בים אפור ועכור של שקר.
מול כולם,
אתה נלחם כמו גלים בסכר.

ועננים אפורים סוגרים עליך
חומות מים בצורות מסביב.
וקולות מוכרים פונים אליך
רק מבקשים שתקשיב.
המשך...
2  
שירה

אולי אני מקנאה..

מאת מלה
י"ח באייר תשע"ו (26/05/2016)
אולי אני פשוט מקנאה,
כן, מקנאה באנשים,
שהגיע הזמן שלהם להצליח.
או אולי אני לא מאמינה,
שיום אחד גם אני אגשים,
את החלומות שלי-מכוסי הפיח.
אולי אני רק בן אדם,
שלפעמים רוצה מה שאין לו,
מה שיש לאחרים.
אולי קצת מוקדם,
לחלום על לשיר סולו,
או לכתוב שירים לזמרים.
אולי אני מקנאה ולא סתם,
באנשים שההצלחה שלהם,
באה ככה-בלי להתאמץ.
אולי אני רוצה להיות כמותם,
ופשוט,
לקטוף
המשך...
4  
שירה

כמעט כל מה שי בי, כמעט.

מאת מלה
ט"ז בניסן תשע"ו (24/04/2016)
כמעט כל מה שיש לי,
שוקע במצולות של ייאוש,
כשאני מאבדת תקווה
כל מה שנותר לי,
הוא רק זיכרון נטוש,
של מה שהיה פעם אהבה.
כמעט כל מה שיש לי,
מרגיש חסר ערך
מתגמד מול שיטפון געגועיי,
וזה קשה לי,
אבל אין שום דרך,
להחזיר את העבר ואותו אלי.
כמעט כל מה שיש בי,
כואב בגללו,
חוץ מהחלק שכבר לא מרגיש,
וכל הרגשות שלי במין שבי,
שלו,
והוא כאילו מסתכל
המשך...
6  
שירה

הכוח שבי שרדום

מאת מלה
כ"ה באייר תשע"ו (02/06/2016)
נושמת בקושי, בכבדות,
דם ניגר מכל מקום בגוף,
אני אחרי קרב עם הלב.

וכבר הגשתי מועמדות,
ביקשתי לעוף
למקום שבו אין כאב.

נאנחת, עוד פעם
מוציאה אויר עכור בנשיפה,
ומחפשת נואשות אויר צח,

מרגישה שהעולם סביבי מזוהם,
זקוק לטיהור או שטיפה
כדי שאחזור להיות שוב בן אדם.

כואבת, אולי בפעם המאה,
אני כבר לא סופרת,
כי זה לא נותן כלום.
המשך...
2  
שירה

העניים הן חלון לנשמה

מאת מלה
ט"ז באדר תשע"ו (25/02/2016)
העיניים שלך הן אש,
שנהרות לא יכבו אתם,
מספיק להיות טיפש,
כדי להבין מה עובר שם,

כמה סערות, כמה בדידות,
כמה אהבה על אש נמוכה,
כמה פיזור, כמה חדות,
אתה פשוט כישלון של הצלחה.

לא צריך לעשות ניתוח,
כדי לדעת שהלב שלך עשוי מזהב,
להסתכל לך בעיניים מספיק בטוח,
כדי לדעת מה קורה איתך עכשיו.

לא צריכה לגעת בך,
כדי לדעת כמה אתה בוער,
מספיק
המשך...
10  
שירה

כשעוברים משהו מביך:

מאת מלה
ג' באדר תשע"ו (12/02/2016)
מותר לי לעשות טעויות,
ולעמוד בסיטואציות מביכות,
כי אני בן אדם.
אבל אסור לי לבכות שעות,
להישאר בלי כוחות,
כי אמרתי משהו מטומטם.
מותר לי להיות,
הכי משוחררת בעולם,
לעמוד מול עצמי ולהודות שטעיתי,
מותר לי להמשיך לחיות,
בלי רגשות אשם,
או סחבת של מתח אידיוטי.
גם אם העולם התהפך,
והוא לא,
זה לא עסק שלי.
ולא אכפת לי איך,
מבחינתי זה בעיה שלו,
שהוא
המשך...
10