(הקדמה: הסיפור הזה יהיה על מוסא אל רחמן, נער ערבי ישראלי בכיתה י'ב השם בדוי אך הסיפור אמיתי)
"אללה הוא אכבר!!!!!!!!!" צורח המואזין באבו גוש, באמצע הלילה מוסא, ערבי מוסלמי אדוק מבטן ומלידה קם לתפילה החמישית. מוסא קם ממטתו פורש את השטיח על הרצפה ומתחיל בלחישה "בסמאללה אל רחימן אל רחים, אללה הוא אכבר אללה הוא אכבר... מוחמד רסול אללה" "זהו, סיימתי" אומר לעצמו מוסא "חוזר לישון"
"מוסא!! מוסא!!! בוא לכאן יש כאן יהוד" קורא חברו של מוסא, אחמד. "מה יהוד?!" מוסא שאך עכשיו חזר מהלימודים מבחין בקבוצה של ישראלים שבאו לאכול בחומוסיה באבו גוש, כולו אחוז עצבים "איך יהודים מעיזים להכנס לפה?!!" מוסא ואחמד תופסים אבנים ומתחילים לזרוק על קבוצת הישראלים עד שאלו בורחים מהמקום. "זהו גרשנו אותם" אמר אחמד למוסא "כן..." עונה מוסא בחוסר רגש משום מה כל פעם שהוא עשה דבר כזה הוא הרגיש לא כ"כ טוב עם עצמו, והוא לא ידע להסביר למה...
"תגיד מוסא.." פונה אחמד אליו "מה אתה חושב לעשות אחרי יב'?" "אחרי יב'... הממ...