בס"ד
לילה יורד, נר דועך
ספר נסגר, אדם הולך.
בראשו חולפות תמונות היום,
דן הוא עצמו מתחילה עד תום.
על שֶׁאָסוּר עבר ועל מְצוּוֶה ויתר-
כך עושה הוא בכל יום שעובר.
ובכל יום מחדש שוב מאוכזב,
מעצמו, ממעשיו ומנפילותיו.

עד שיום אחד הפיק בעצב רב,
שהוא אינו מאמין יותר בחייו.
כיצד יוכל הוא לחיות עם עצמו,
בידיעה שבכל יום יאכזב כִּבְקֹדְמוֹ?
והלא ניסה רבות מעשיו לִתְקוֹן,
אך בכל נסיון נחל עוד כישלון.

צלל לקרקעית בְּאֹמְרוֹ נואש,
להחזיר חייו כמנחה על מגש.

וַיַרְא והנה אור חודר למעמקים,
וישמע קול אומר "דְּלֵה מרגליות ושוב אל החיים".
וילך בעקבות החזיון והקול,
בבקשו את אשר להצילו יכול.
בהגיעו לחוף מבטחים בְּהֵעָלוֹת היום,
הבין כי לאור האמונה כל משבר – כחלום.
*********************************************
לילה יורד, נר דועך
ספר נסגר, אדם הולך.
...