סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > הדף של אמה של אלוקים

התחבר | הרשמה
( עריכת כרטיס אישי)
אמה של אלוקים
שם משתמש:   אמה של אלוקים
מין:   נקבה
על עצמי:

היצירות שלי

גועות ועולות מתוכי מחשבות.
לא מוצאות שום מנוח,
לא מרפות. לא שוקטות.

שואפות לנסוק עדי רקיע,
לפרוץ ולגדול.
כמו מלאך, בתור אדם.
בתור סַבָּל, כמו בלי עול.
...
לא תבושי
"...אבל עבירות שבין אדם לחבירו אינו נמחל לעולם [...] עד שימחול לו. לא רצה חברו למחול לו מביא לו שורה של שלושה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשים ממנו. לא נתרצה להם - מביא לו שניה ושלישית, לא רצה -...
אלול
במקום שבו נגמרות הדמעות.
אז מתחיל
הראש לפעול,
העיניים לראות,
הלב להרגיש.
מרגיש את השמיים בוכים
את השמש פחות חזקה
את המים פחות צלולים
את הטעם יותר טפל
את החור...
פרידה
בין ערביים, רוח קדים
חושך. אפילה.
בקול דממה נפזרים.
רוח אלוקים
מרחפת על פני המים
זוג עיניים
בזיע ויעף
כוספות לשמיים.
והנשמה מאירה.

מלחמה.
איזהו גיבור?...
נסיונות
בין הערביים, רוח קדים
חושך, אפילה,
בקול דממה נפזרים.
רוח אלוקים
מרחפת על פני המים.
זוג עיניים
בזיע ויעף כוספות לשמיים.
והנשמה מאירה...

מלחמה.
איזהו גיבור?...
שהחזרת בי נשמתי
נפילה.
הוא שוב מתעתע בי!
איך יש לו תמיד שיטה חדשה?
מתחילה מחדש,
עם הכנף הפצועה.
כשלון נוסף מגיע.
יאוש.
זה לא מצליח!
אין מספיק רצון.
אני רוצה לרצות.
אבל לא...
בלבול
אלוקיי,
שיחתי אשפוך לפנייך
רינתי וכאבי יקרבו אלייך.
אל נא תסתיר ממני פנייך.
כי עוד יום דין חלף עבר,
ומראה כהן מה נהדר,
הזקן הכסיל חזר מכבר
ועוד אלייך ידי שלוחה.
מחפשת.
...
אל תשליכני לעת זקנה
קול דודי דופק.
דודי, אהובי. אותו שכחתי.
רעִי ורוֹעִי, קולו מזמן לא שמעתי.
כעת דופק הוא על דלתי.
אליי קורא ומעורר תשוקתי:
פתחי לי, שראשי נמלא טל
התרחקת. נטשת.
ישנה את שנת...
ודודי לי
בכל עמלי רק אבקש
ביטול רצוני מפני רצונו.
לא. לא לשם המשך אמרת חז"ל
"שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
לא שכר אנוכי אבקש.
לא לשם עולם הבא.
לא לשם כבוד או תואר.
לשם מהות העבד...
ברוך שעשני כרצונו
מאז ועד היום,
לא הרגשתי טוב יותר
תחושת רוענו, משה רבינו
עפר אנוכי, עפר ואפר.
תחושת הכלום, תחושת האפס
אשר לא העזתי לבטא כל חיי,
פתאום כעת אותם חשפתי
נוכח פני שיריי.
ועתה...
מילים
לא כבוד ולא עושר.
לא בחיל ולא בכוח.
לא חכמה, או גמירת אומר.
לא גבורה ולא ייחוס לבטוח.
מי אני, ומה מותרי מן הבהמה?
מדוע לשמור כעל אוצר יקר
את החיים בחיל ורעדה?
אמה של אלוקים.
אמתך...
פיתחת למוסריי
השנה לה חלפה,
הכל חזר לשגרה.
הכדור ממשיך להסתובב,
וזורחת החמה בחיוך אוהב.
טון הדיבור הוא רגיל,
חזרו שיחות החולין, הרכיל.
כל העולם שב אל כנו.
ורק עוד הלב לא איחה את עצמו.
עוד...
ואמונתך בלילות...
האדם הוא יצור חברתי.
אז למה תמיד לבד?
למה תמיד בחושך ישב?
היכן היצור האהוב
הנקרא "חבר" שלו כה זקוק?

האדם הוא יצור חברתי.
אז איפה החיבוק שלא מגיע?
איפה הסליחה לידידו הפגיע?
איפה...
יצור חברתי?...
ואתה שוב נופל
משוטט בערפל.
ואתה שוב מגשש
לא רוצה להתייאש.
ואתה עמוק בחושך
מ"ט שערי טומאה
מחפש ושואל. שואל בתמיהה-
איה מקום כבודו
להעריצו.
לרוממו ולקלסו ולפארו.
להידבק...
ברוך כבוד י-הוה ממקומו
עוד יום של השכמה, ושוב המלחמה.
שש בבוקר, אומרת בריקנות "מודה"
"רגע, התכוונתי?" אני נזכרת
אבל המילים נאמרו, ואין להחזיר את השקט
ושוב מתחיל גלגל היממה להסתובב,
הבעל-דבר שוב מזנב
היא...
מלחמה עקובה מדם
יצירה אקראית
אלוקיי,
שיחתי אשפוך לפנייך
רינתי וכאבי יקרבו אלייך.
אל נא תסתיר ממני פנייך.
כי עוד יום דין חלף עבר,
ומראה כהן מה נהדר,
הזקן הכסיל חזר מכבר
ועוד אלייך ידי שלוחה.
מחפשת.

איך כל ההבטחות כלא היו מעולם,
איך כל ה"לא עוד" חזרו להרגלם.
ועוד ניצוץ אחד עוד אוחז.
אותך מחפש.

אלוקיי,
אל תניח לי אף לרגע קט.
עוד קצת והנני אובדת.
עוד קצת והנני כאילו לא נוצרתי.
הרי אני לפנייך ככלי מלא בושה וכלימה.

אוי לה לאותה עין שכל אותו יום נורא
דמעה אחת לא הורידה, לכפר על עוונה.
אותה עין שיותר מדי שוטטה.
ועכשיו נזכרת, בוכיה,
כשממנה רחקת, בשובה אל עוונה.

מתי ייפסק הגלגל
אחטא ואשוב, ואשוב ואחטא,
כמה כואבת, כמה קשה
תחושת היום שאחרי
יום המכפר הנורא.

אלוקיי,
אלוקיי אתה, אבי אתה, יוצרי אתה, בי בחרת מכל עם.

ככלות כוחי
אל תעזבני....
אל תשליכני לעת זקנה
מתוך שירה