סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > הדף של זה רק הלב

התחבר | הרשמה
( עריכת כרטיס אישי)
זה רק הלב
שם משתמש:   זה רק הלב
מין:   נקבה
על עצמי:


עיגולים שחורים במקום עיניים -
רואים עלייך, שלא נרדמת.
אל תרגישי מיוחדת,
את לא הראשונה ששיכורה.

בבת אחת פתאום צוחקת,
זורקת חיוכים לכל אחד.
אבל בפנים את מתפללת,
בואי, רוח.

השדים באים בלילה,
קולעים צמות מהכאב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב

על הבמה בצד עומדת.
כשאני בזרקורים, זה קל להתאהב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב

אמרת שאת רוצה לברוח,
כדי לשכוח ת'עיר הזאת.
אבל את אף-פעם לא עוזבת,
את מכורה כבר לבעיות.

הלכת לים, חיכית לי ולא באתי.
כי ראיתי כבר יותר מדי זריחות.
צעקת לכוכבים שמעלייך-
בואי, רוח.

השדים באים בלילה,
קולעים צמות מהכאב.
זה רק הלב שכואב לך,
אל תדאגי...
זה רק הלב

אז תחלמי שאני שר לך,
שאני חושב עלייך כשאני כותב.
זה רק הלב שכואב לך...
אל תדאגי,
זה רק הלב.

(אביב גפן)

 

היצירות שלי

חום גופך קורן אליי,
עוטף, סוגר עליי
כמו טבעת אש יוקדת, שורפת
ביום חורף קר.
החמצן כבר לא חודר,
בין כל ההגנות הפזורות סביב.
מרוב פחד שאלך, ולא אקשיב
שכחת לתת לי חופש.
בו...
כלא חופשי.
בס"ד

רציתי לברוח,
רציתי ללכת למקום
שבו אין כבר ממה לפחד
אין עוד התמודדות,
אין דרך ארוכה ומפותלת
אין דרך חזרה

המבוך הזה נראה לי מפותל,
אין לו סוף.
...
אוויר לנשום
בס"ד


השביל לא נגמר,
רק פרחים מסביב
מחפים על הכיעור שבפנים.
חיוך שגווע, ילד שטעה
מסתובב, מחפש
מאבד תקווה.

אז מה אם קצת טעינו, ולאן נלך?
במה נבחר עכשיו...
אז מה אם קצת טעינו?
בס"ד

בין הרציפים, על ספסל בצד יושבת
הם כלל לא מבחינים בה בעברם
הכול חולף מהר,
על מה היא חושבת?
מורידה מבט, עם חיוך כואב

עוד שנייה, רכבת נעלמה
היא יוצאת אל...
ילדה קטנה, לבד.
בס"ד

כשהיו ימים שלמים בהם לא דיברתי,
לא שאלת .
וכשימים שלמים הייתי משוועת, רק למבט
לא חייכת.

רק כאב ואכזבה היו שם.

וכשנפלתי, לא היית שם לצידי.
לא עטפת...
אשמה.
בס"ד

מתוך המצולות, של נפשי המיוסרת
עולות בי השאלות, שלא מרפות
מה היה קורה, האם הייתי נוהגת אחרת?
האם היה לי זמן, ומה אם הייתי נסגרת?

כבר שנים אחרי, ואני שוב נזכרת,
מתחבטת,...
לפחות לעת עתה
בס"ד

מתפשטת בי תחושה,
מדגדגת את קצות אצבעותיי,
מצמצמת את עיניי

רגליי קופצות מאליהן,
כמו מסרבות להירגע
ואני, חסרת מנוחה

מתפשטת בי תחושה, לא מוסברת
משתלטת...
התחושה הזו
בס"ד

הם היו כאן מזמן,
הם חוו אהבה
עיניהם נצצו
לקול שירה, נוגה.

הם היו כאן מזמן,
הם חוו אכזבה
ליבם איים להתפרץ מחזם,
בשעת פרידה.

הם היו כאן מזמן,
והם...
חייהם
יצירה אקראית
חום גופך קורן אליי,
עוטף, סוגר עליי
כמו טבעת אש יוקדת, שורפת
ביום חורף קר.
החמצן כבר לא חודר,
בין כל ההגנות הפזורות סביב.
מרוב פחד שאלך, ולא אקשיב
שכחת לתת לי חופש.
בו אחזיק.
לכל האנשים שסגורים, בתוך עצמם, מפני העולם.
שמחזיקים בהם בכוח המחשבה, שגורמים להם לשכוח מהי אהבה.
...
כלא חופשי.
מתוך שירה