סיפורתפסיפס > הדף של שוש קשקוש=)
התחבר | הרשמה
|
( עריכת כרטיס אישי)
היצירות שליתקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע האהוב עליו, ניצן - בת 7, מתולתלת, מצחיקה ושונאת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) שוב אני חושבת עליו ומתגעגעת ושוב אני סתם שוכבת במיטה, משמיעה שירים של סינרגיה (כשאת צוחקת - אני חי, כשאת בוכה - עצוב מדי. אני פותח ת'ידיים - לחבק אותך...) ומתמכרת למחשבות, לקטעי זכרון. אחרי... מאת שוש קשקוש=) (מתוך מונולוג) [טוב... אז אחרי הרבה הרבה זמן... מצטערת..=) ] תקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) שלום שירה. בוקר טוב! ראית את התזכורת? צריך לקום - יש יום שלם לפנייך וצריך לנצל אותו. משום מה המילים האלו תמיד גורמות לי להתחפר בשמיכה יותר ויותר. איזה לנצל! מה לנצל?! את השעתיים שינה שיש לי היום... מאת שוש קשקוש=) (מתוך מונולוג) תקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע האהוב עליו, ניצן - בת 7, מתולתלת, מצחיקה ושונאת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) תקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע האהוב עליו, ניצן - בת 7, מתולתלת, מצחיקה ושונאת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) ממש סליחה שזה לקח זמן... תקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע האהוב עליו,... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) תקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע האהוב עליו, ניצן - בת 7, מתולתלת, מצחיקה ושונאת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) תקציר: עדי, נערה כבת 16, אחות לדביר - בן 17, שרירי, רזה ושחום, יונתן - בן 13 וחצי, נמוך וילדותי מעט, שיער שחור ופרוע, עיניים כחולות, כיפה ירוקה-הצבע האהוב עליו, ניצן - בת 7, מתולתלת, מצחיקה ושונאת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) מה קרה לה, לבתי? מה יש לה, לילדתי? מה קרה לעיניה הבורקות, היפיפיות, הצוחקות? לאן נעלם היופי והטהר? ומה קרה לגומה, לגומת-החן המתוקה, ששוותה לפניה של בתי מראה עליז ושובה-לב? הבעת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך קטע) "עדי?" קול נעים ושקט, ביישני משהו, קרא בשמה. צמרמורת חלושה חלפה בגווה. זה היה אילן. "היי, אילן," אמרה לו מבלי להביט בפניו. "את כועסת עליי?" שאל שוב בקולו העדין שכה... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) סליחה שזה לקח הרבה זמן... "עדי, את מוכנה?" ניצן הופיעה בחדר, שיערה המתולתל מסורק ומסודר בקפידה. היא נראתה נרגשת וקיפצה מצד לצד. "אבא אמר שאיילת באה עוד מעט. הוא בדיוק יצא לאסוף אותה מהתחנה." "אני... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) שוב מנגן ושוב כותב שוב אומר ושוב חושב בלי לשאול למה ואיך וכבר הנר שלי דועך. מעז לטעות, לחלום, לתהות, מי עשה ומי ברא את הטוב ואת הרע. שוב לוחש ושוב צועק שוב... מאת שוש קשקוש=) (מתוך שירה) חמישתם ישבו על הספסל המוצל כהרגלם בכל יום ויום, בהפסקה המשותפת לבנים ולבנות. מתן הצחיק את כולם ואילן התחרה בו בעוד הבנות צוחקות ללא הפסקה מבדיחותיהם. רק עדי הייתי שקטה ומופנמת יותר מהרגיל. היא... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) "אני ילד שרוצה לדעת ולטעום מהכווווול!" שרה עדי את מילות השיר כשאוזניות תקועות בתוך אוזניה. "רק אני יכול לעוף, בלי לדעת לעוף!" קראה, ראשה זז מצד לצד בקצב המוסיקה. הלוואי שאני הייתי יודעת לעוף,... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) קראו לו משה. בעצם, עדיין קוראים לו כך. שחור עיניים ושחור שיער. עורו כהה גם הוא. כמו אדמה לאחר הגשם. רכה וריחנית. ידידיו קראו לו "שוקו" או "שוקולד". בשבילם זו הייתה מחמאה. משה לא אהב את זה... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור קצר) השעה שתיים ואני עוד חושבת. על העבר, על העתיד, על ההווה? אם הוא קיים. כי אני לא מרגישה כלום, עכשיו. השעה שתיים ואתה, אני לא יודעת מה איתך. אתה צוחק או... מאת שוש קשקוש=) (מתוך שירה) אני פה ואני שם, בלתי מורגש, כמעט. צועד קדימה בראש מורם ואז ממהר אחורה, והראש מורכן. (ואולי הוא לא היה מורם בכלל?) מי אתה? הם שואלים. מי אני? לא... מאת שוש קשקוש=) (מתוך שירה) אוף, נמאס לי להכין את השיעורים האלה. נאנחה עדי, בכלל, אני לא אוהבת מתמטיקה. הכל אצלה חד משמעי, אסור לך לחשוב אחרת יש רק תשובה אחת לכל תרגיל. אני מעדיפה שיעור ספרות למשל, או תנ"ך או כל מקצוע אחר... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) חופשת הקיץ חלפה, ושנה חדשה עמדה בפתח ועימה שנת לימודים חדשה. ניצן התרגשה. היום היא כבר לא בין הקטנים בבית הספר. היא בכיתה ב'. הילדים הקטנים יתלו גם בה מבטים מעריצים, ולראשונה בחייה, היא תביט במישהו... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) הימים החמים חלפו באיטיות מרגיזה. האווירה בבית הייתה עכורה ולא נעימה יונתן שתק ברב שעות היום שתיקה רועמת וזועמת, עד כי איש לא העז להתקרב אליו או לנסות לדובב אותו, מחשש שיתפרץ. רק ניצן, זו הקטנה,... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) שעת דמדומים. עדי אהבה שעה זאת יותר מכל. "זוהי השעה היפה ביותר." נהגה אימה לומר ולאמץ את בתה המתולתלת לחיקה. כשעוד הייתה בחיים. בחיים. עדי נאנחה. כמה התגעגעה לאימה. כמה כאבה את חסרונה. כמה... היא... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) הרופא, דניאל, הגיע למחרת היום. ארבעת הילדים המודאגים ישבו יחד בסלון הקטן וחיכו לתוצאות. לאחר כמחצית השעה יצא הרופא מהחדר בפנים מודאגות. עדי נשארה לשבת כשניצן בחיקה, בעוד דביר ויונתן קמו לקראת... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) עדי נעורה משנתה לקול ציוץ הציפורים שקיננו בסמוך לחלון חדרה. היא התמתחה קלות ושפשפה את עיניה בידה הימנית הטובה. אחר קמה ממקומה ונחתה היישר אל תוך כיסא הגלגלים שלה, שניצב סמוך למיטתה. היא "התגלגלה"... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) שלום, קוראים לי אחינעם ואני בת שלוש-עשרה. הסיפור שלי עצוב מאוד, אז אם אתם לא אוהבים סיפורים עצובים-בבקשה תדלגו. הוא מתחיל ביום קיצי חם ולוהט. אחי הגדול ואני יצאנו לים. מעולם לא חשתי משהו מיוחד... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור קצר) אימל'ה, מה אני עושה כאן? איפה נויה, האמא שלי? נויה, שטיפלה בי, האכילה וסרקה אותי, ושהבטיחה שלא תעזוב אותי?? ועכשיו, אני, מיקה הבובה, נישארתי לבד, מוטלת בין ההריסות. מתגעגעת לנויה ולליטופים... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור קצר) הכל התחיל מאז היותה בת חמש. בעצם, הכל התחיל בעת ששמעה בפעם הראשונה סיפור אגדה. "שלגיה ושבעת הגמדים". אז אמרה לאימה בהתלהבות-"אז אולי, כשאני אהיה גדולה, יבוא אליי נסיך וייקח אותי רחוק רחוק,... מאת שוש קשקוש=) (מתוך סיפור בהמשכים) אמא שלי! איפה את? מהיום המוזר הזה, שכולם בכו, אני לא מצאתי אותך! זה היה ממש מוזר, את יודעת? כי כולם ליטפו אותי ובכו, ודוד משה, הדוד השמן, את יודעת מי הוא, נכון? הוא הרים אותי ואמר לי להיות... מאת שוש קשקוש=) (מתוך מכתב) לא. אני לא רוצה להשתנות. ניסיתי, קיוויתי, אך לא הצלחתי. נתקע ונאבק. מועד ונופל. מנסה לקום ומיד מתמוטט. טועה, מועד, נסחף וקם. מתחזק, מתגדל, ונשבר.... מאת שוש קשקוש=) (מתוך שירה) אחות קטנה שלי... יש לי כל-כך הרבה מה לומר לך. אני יושבת לידך, מביטה בך ישנה. מביטה בתלתלי הזהב שלך, בלחיים השמנמנות שלך, ואת כל-כך מתוקה שבא לבכות. אני רוצה כ"כ לנער אותך, לחבק אותך... מאת שוש קשקוש=) (מתוך מכתב) אני מתחיל ללכת. זה מתחיל בטעם מתוק של התחלה. מלווה בטעם קצת מריר. חשש של התחלה. הטעם השתנה. פה מתוק, שם חמוץ. קצת ביחד, טיפה בקימוץ. טעם מתוק, זה שבאמצע, זה... מאת שוש קשקוש=) (מתוך קטע) הוא בוכה, את מחייכת. הוא אוכל, את שמחה. הוא צוחק, את מאושרת. הוא מתחיל ללכת, את מטפחת ועוזרת. ילקוט על גבו, ואת מלטפת את ראשו. הוא חושש, את מרגיעה. הוא... מאת שוש קשקוש=) (מתוך קטע) |
יצירה אקראית
"עדי?" קול נעים ושקט, ביישני משהו, קרא בשמה. צמרמורת חלושה חלפה בגווה. זה היה אילן. "היי, אילן," אמרה לו מבלי להביט בפניו. "את כועסת עליי?" שאל שוב בקולו העדין שכה אהבה לשמוע. "לא, אני... זאת אומרת, זו לא אשמתך ואין לי מה לכעוס עליך," השלימה במהירות. חיוך עצוב מעט הפציע על פניו והוא הסיט את שיערו הכהה מעיניו הכהות אף יותר. עדי לא יכלה להתאפק והביטה בפניו. קול קטן בבטנה, שהלך והתחזק, ציווה עליה להתנהג בקלילות, אך היא חשה צורך לדבר על הערב הקודם, הערב בו איילת הגיעה אליהם להכרות, שבו הלכה לישון ברגשות מעורבים. כעס, שמחה, תדהמה, עצב, תסכול, הכל התערבב בין מוחה לליבה והתחשק לה לצרוח ללא שליטה. הצלצול הפר את השקט והם פנו לכוון הכיתות, שותקים ונבוכים מעט. הם נבלעו אחד-אחד בכתתם, עומדים בשתיקתם. "עדי!! איך היה אתמול, עם איילת?" נער גבוה הופיע בפתח כיתתה, מגחך. מתן. עיניי כל בנות הכתה הופנו לעברם, סקרניות ומתעניינות.... מתוך סיפור בהמשכים
תגובות ליצירותיי
| ||||||||
