ושוב זה בא,
הגעגוע
שעולה כמו גוש
ומציף את כולי
הגעגוע
לשיער המתבדר ברוח
לזהב החולות
לקימורי הדיונות
לים השמים,
המתערב בתכול הים
לתום הילדות
למשובת הנעורים
לאהבה,
שלא נגמרת
גוש של געגוע
לקטיף
שירה
אני כותב, משמע אני קיים
ב' בכסלו תשס"ח (12/11/2007)
אני כותב, משמע אני קיים
יש משהו בי שראוי להעלות על הכתב
אמנם עדיין לא ברור וקצת מעורפל
אבל אני ממשיך לכתוב,
כמו נר בסופה,
שמחזיק את השלהבת,
שלא תעוף עם הרוח
שלא יברחו המילים
שלא תפרח הנשמה.
יש משהו בי שראוי להעלות על הכתב
אמנם עדיין לא ברור וקצת מעורפל
אבל אני ממשיך לכתוב,
כמו נר בסופה,
שמחזיק את השלהבת,
שלא תעוף עם הרוח
שלא יברחו המילים
שלא תפרח הנשמה.
3
קטע
געגוע
כ"ח בטבת תשס"ט (24/01/2009)
ושוב זה בא, הגעגוע
לחולות, המתבדרים כמו שער ברוח
לילדים מתגלגלים בדיונות
לאנשים מזן אחר
ופתאום הבנתי,
שחייתי בגן עדן
עד שגורשתי
עד שנותקתי ממקור חיי
ומה חטאתי?
והדמעות, טעם מלוח להן
כטעם הים שם
לחולות, המתבדרים כמו שער ברוח
לילדים מתגלגלים בדיונות
לאנשים מזן אחר
ופתאום הבנתי,
שחייתי בגן עדן
עד שגורשתי
עד שנותקתי ממקור חיי
ומה חטאתי?
והדמעות, טעם מלוח להן
כטעם הים שם
4
שירה
אהבה
ג' בסיון תשס"ז (20/05/2007)
התאהבתי במלכה,
ואני לה עבד נאמן.
והיא מצווה:
דבר איתי יום אחד
התנתק נא,
מהפלא הזה , מהטל' הזה, מהרעש והצלצולים
ודבר רק איתי.
ואני , מקיים את דבריה
ומאושר,
שיש לי אותה.
ומה הייתי עושה בלעדיה?
שבת מלכתי,
את נפשי אתן בעדייך.
ואני לה עבד נאמן.
והיא מצווה:
דבר איתי יום אחד
התנתק נא,
מהפלא הזה , מהטל' הזה, מהרעש והצלצולים
ודבר רק איתי.
ואני , מקיים את דבריה
ומאושר,
שיש לי אותה.
ומה הייתי עושה בלעדיה?
שבת מלכתי,
את נפשי אתן בעדייך.
2