סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > הדף של פלספנית

התחבר | הרשמה
( עריכת כרטיס אישי)
פלספנית
שם משתמש:   פלספנית
שם אמיתי:   מוריה
מין:   נקבה
על עצמי:

בס"ד
 

אפשר לציין את אופיה של הדילמה בפסוק בן שתי מילים: אני בודד.
אולם אדגיש כי בשעה שאני אומר "אני בודד" אינני מתכוון לומר שאני חי לבדי.
ברוך ה', אני נהנה מאהבתם ומידידותם של רבים. אני נפגש עם בני אדם. אני מדבר, מטיף, מתווכח, טוען; מוקף אני על ידי חברים ומכרים. ועם זאת, החברות והידידות אין בהן כדי להפיג את החוויה מליאת הסבל של בדידות המלווה אותי תדיר.
אני בודד משום שמדי פעם חש אני שנעזבתי והורחקתי על ידי הכל, אפילו על ידי ידידיי הקרובים ביותר, ודברי בעל המזמור [תהילים, כז, י] "כי אבי ואמי עזבוני" נשמעים באוזני כהמייתו הנוגה של התור.
זוהי חוויה מוזרה, ולצערי אף אבסורדית, המולידה כאב צורב ומתיש וכמו כן תחושה ממריצה ומזככת. הנני מתייאש משום שאני בודד, ועל כן מתוסכל אני. מאידך, חש אני שכוחי נתחדש בי מפני שחוויה זו של בדידות דוחקת את כל כולי לעבודת ה'.
מתוך בדידותי שהיא "לשמה ולשרקה" גוברת בי התודעה- שאפשר לתארה על פי פאראפאזה של דברי פלוטינוס על התפילה- כי העבודה הזאת אשר אנוכי, איש בודד וגלמוד, היא לרצון לפני ה' המצוי בבדידות אינסופית וקדושה.

[הרב סולובייציק]

לנו יהיו אנשים המוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה- esprit de corps שלהם; לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם, אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא יהיו לו הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש- אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? - אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך לירות? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני- האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, אניני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.

[טרומפלדור]

היצירות שלי

בעזהי"ת
מזה זמן מה, כרוכים חיי בחייה.
היה בה משהו נאיבי, ביזארי, תמוה-- ואני נאלצתי לשבת שם, ממול, לבטיה פרושים למולי, חלקם פרשה היא בעצמה וחלקם נתגלגלו לידי בדרכים לא דרכים, בחירותיה שטוחות...
חירות
בעזהי"ת

היא
מסתובבת [מסובבת]
בתוך עצמה,
ואין לה את מה לאבד.

פתיל שחור מפוחם
שמבעיר עוד שריפה,
פתיל קצר שנכבה
ונדלק ונכבה,
פתיל קרוע שנרו
נגדע...
ואין לה את מה לאבד.
פִּסּוֹת נְשָׁמָה
שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּדֶּרֶךְ,
מַמְשִׁיכוֹת בְּדַרְכָּם
וַאֲנִי בְּשְּׁלִי,
מִתְחַשֶלֶת קִמְעָה
מֵאֵשׁ הַפְּרִידָה.

אֲנָשִׁים שֶׁאָהַבְתִּי
הַיּוֹם...
געגוע
בעזהי"ת


וכשרע לָהּ
הִיא אוֹסֶפֶת אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהּ,
אוֹרֶזֶת בְּאַרְגַּז גָּדוֹל וְסָגוּר
וְהוֹלֶכֶת אִתּוֹ,
גונחת מִכֹּבֶד הַמַּשָּׂא.
וְאַף אֶחָד...
עולם פנימי
היא יושבת מול עצמה, פרצוף שמח שנמחק בקצוות והולך וקטן עד שהפרצוף האדיש חוזר לתפוס את מקומו על הפנים.
היא מחזירה את החיוך בכוח, עם האגודלים,מורחת עליו קצת שפתון שקוף כמו דבק, מקווה שהוא ידביק את...
בלתי נראה
בעזהי"ת
"תשמור על עצמך, יוסף." מבקשת האשה הדואגת, חוזרת על בקשתה כבכל יום.
"וודאי, וודאי.." משיב יוסף בחיוך, מבין לליבה של אשתו האמיצה אך חוזר ומזכיר את חשיבות שליחותו היום יומית.
"אתה...
גבורת נשים- סיפור אמיתי
בעזהי"ת

רציתי לעוף,
לחדור ביניכן
בלי שתרגישו,
לדרוש בשלומכן
בלי שיגרשוני.
רציתי לרוץ
לכל רוחות השמיים,
להתכונן להביא
כל מה שתבקשו
עבורכן.

רציתי...
בידיים כבולות
בעזהי"ת

המדרגות נראו מאיימות מהנקודה בה עמד.
הוא פסע לאיטו, מהורהר, עד המדרגה הראשונה, הרים רגל כבדה והניחה בזהירות על המדרגה. מעניין, איך אפשר פתאום להרגיש את כל השרירים הקטנים שמעולם...
..מדרגות..
בס"ד

באמת
האמת
היא שלי, אצלי בפנים,
אתן לכם אם תבקשוה.

באמת
האמת
היא טובה, היא טבעית
[רק למי שדורשה לפרקים]
היא שלמה ומושלמת
תמיד [לפעמים]
...
אמת.
בעזהי"ת

גרגר מִתְפָּרֵץ,
וגרגר אַחֲרָיו,
וְשׁוֹקְעִים הֵם בְּיַחַד
בְּיָם שֶׁל זָהָב
שֶׁהוֹלֵךְ
וְנִשְׁטָף
וְזוֹרֵם
וְסוֹחֵף אַחֲרָיו
אוּלַי מִדְבָּר...
כחול אשר על שפת הים..
מְגַדְּלִים מִגְדָּלִים בָּאֲוִיר
מְשַׂחֲקִים
בִּצְחוֹק משובב
בְּרִיצָה עַל גָּדָה
וְשָׁאוֹן מֵי-נָהָר
מַקְצִיפִים בָּאֲוִיר
קוֹל שִׂמְחָה עַל פָּנִים מִצְטַיֵּר
בִּתְמִימוּת
שׁוֹכְחִים...
[מגדלים של עוצמות]
בעזהי"ת

נכתב בסדנת כתיבה, באול', אמרו לנו לבחור שער- כלשהו, מכל סוג- ולכתוב עליו..

אני
עומדת מול שערי הגאולה.
והשערים- נעולים, חתומים אחרי סורג ובריח.
תמירים...
שערי הגאולה
בעזהי"ת

למה?
שאלה פשוטה.
ואין מי שיבין,
ואין מי שידע את התשובה
ויעיז לומר
שהוא יודע.

למה?
בזעקה, ועדיין
אין תשובה
שאלתי תשאר
לנצח...
למה.
בעזהי"ת

[נכתב בתשעה באב, היה אמור לעלות כבר אז- אבל משומה לא הספקתי.]

תשעה באב בכותל.
כמו בכל שנה:
העיר העתיקה מוצפת,
אלפי אנשים באים
לבכות את החורבן.
רחובות...
אנשים שבאו לבכות את החורבן.
בעזהי"ת

אני רואה אותה-
יושבת, אומרת, רואה את הלבוש, ההנהגות, המנהיגות. הכל כל כך מדהים.
איך היא מתקדמת, היא בעצמה, ומקדמת בו זמנית את זולתה.
לידה, הכי רוצה- להתקדם, להשתפר,...
לזה אני קוראת הערצה. יחי ההבדל....
אי"ה


גפרור
שנשרף עד תומו
ונותר רק
שחור,
שרוף,
מתפורר,
משחיר את
כל מה שבו יגע.

אדם
שנברא בצלמו
וטהור הוא,
טהור
על הרע
מתגבר
לא...
"נר ה' נשמת אדם.."...
בעזהי"ת
היום אבא שוב התעכב בנהר. אמול הוא הסביר לי שזה כי הדגים התחילו לשחות לכיוון האגם, לקראת הקיץ. הקיץ! החופשה הגדולה שהחלה לפני שבוע!
בימים כאלה, כשאבא מתעכב, אני נזכר באמא, שהייתה קוראת...
קאנו אינדיאני
בעזהי"ת

אומרים,
שכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות.
ואני אומרת,
שכשם שדעותיהם שונות כך פנימיותם דומה.

שורש כל המעשים
אחד הוא.
טבע כל האנשים
אחד הוא.
וכל...
אחד הוא.
בעזהי"ת
שני תנים ראיתי.
חיות, פלאי עולם.
מרימים ראשם בפחד
למשמע קול בני אדם.
שני גופים ראיתי.
עינים, גוף, ידים.
אך מתקשה אני לקרוא להם "אדם".
חיות, פראי אדם,
מעבירים...
עדות.
בעזהי"ת

מראות של
ערימות גופות
דוממות,
מעידות
על גודל הזוועה.
הרי האפר,
אחינו,
שנותרו בעבר.
שישה מיליון
שדמם
נשפך על קברי
אחיהם, אבותם,
עמם.
רכבות...
ודור של עתיד, חדש.
בעזהי"ת
אף על פי שיתמהמה
אחכה לו,
אצפה.
לעת נבנה בית לאלוקינו,
מלך משיח יבוא יגאלנו.
דביר הקודש ינשא,
הר הבית ישוב יראה.
חטאינו כשלג ילבינו,
נשמח בחרות אמיתי.
ננקה,
נטהר,
נתקדש...
אחכה לו...
בעזרתו^ ובהשתדלותינו ננצח במאבקינו!
תמונות
צפות
מתת המודע,
הבזקים מפעם,
[מהרע].
מחשבות,
סקרנויות,
מפלחות את מוחי
בחרדה.
זכרונות
מתלבשים
כדמויות,
מתסיסים
את...
זכרון תמונות
בעזהי"ת
נראה
שבתקופות השמחה
החשובות, הגדולות-
כולם מתעצבנים
מתעצבים.
נדמה
שמתוך האור הגדול
כמו יוצאת יד
מצביעה על החושך
הלא נראה.
ושדווקא
ברגעי ההתעלות
נופלים....
חושך, אור.
בעזהי"ת
טיפות
מלטפות בעורפי
לוחשות לי "נצחי!"
ואינם.
גשמים
מנקדים את השביל
מספרים לי
"הינך!"
ונדמו.
סערה
ממלאה חרישית
שלוליות
בצעקת "יש עתיד!"
ועודה....
טיפות
בעזהי"ת
אנשים מושלמים מפחידים אותי.
כי אין אנשים מושלמים.
אולי, יום אחד, אפגוש באדם שכזה.
עושה הכל לטובת הכלל.
מתעניין ורגיש,
חכם ושמח,
משכים לעבוד את בוראו.
מחשבתו...
אנשים מושלמים
בעזהי"ת

מסתכלת סביבי,
נפעמת.
מדהימות,
מדהימות,
מקיפות אותי בסביבתי,
עוזרות לי
לעצב את חיי.
מרגישה כל כך קטנה,
חסרת תועלת,
מיותרת.
כל זאת לעומתן.
שלא...
קטנה
בעזהי"ת
הם רוצים
שיהיה לי טוב.
מונעים
את מה שטוב לי באמת.
מוציאים ממני את טעם החיים,
מתוך מטרתם-
להחיותיני.
טועים בגדול.
מכריחים
לעשות
מה שהם רוצים.
יוצרים...
הורסים לעצמם
בעזהי"ת
ומי אמר שאני צודקת.
ומי אמר שאני טועה.
ואולי כל מה שחשבתי
טעות הוא,
ואולי סתם דברי הבל
ושווא.
ומי אמר שאני בכלל קיימת,
ומי אמר שאני יכולה להבין.
ואולי...
ומי אמר...
בעזהי"ת
"אין אומר ואין דברים, בלי נשמע קולם" [תהילים, יט', ד'.]
בשקט
עושה את שלה,
לעומק חודרת.
בשקט
בוחנת ובעדינות
מתקנת.
בשקט יודעת,
בשקט טובה.
עושה ונותנת
בלא...
מים שקטים חודרים עמוק..
בעזהי"ת
לפעמים
מתחשק לי לתלות עלי מין שלט.
שכולם ידעו משהו טוב שעשיתי.
משהו טוב שקרה לי.
משהו טוב שאמרו לי.
לפעמים,
אני מבינה שהכל מוחצנות.
שהכל הבלים.
לפעמים,
אני...
לפעמים.
בעזהי"ת
ופתאום
הם מחזירים לי כמוני,
מראים לי אותי
בעצמם.
מידה כנגד מידה,
העלם כנגד העלם.
מתנהגים
כמו שאני הסתתרתי.
מתחבאים
כמו שאני הצגתי.
[ואולי, כמו...
מראים אותי בעצמם
בעזהי"ת
לך, ה"נורמלית" במושגי החברה.
אני רוצה שתביני: לדבר על עשייה זה דבר אחד.
לעשות זה דבר אחר לגמרי!
אני רואה אותך, מרצה בהתלהבות על החשיבות של העזרה לזולת, ובואו נארגן יום התנדבות.
ואני...
לך, ה"נורמלית" במושגי החברה.
בעזהי"ת
היא דיברה,
אני שתקתי,
וידעתי שהכל יסתכם בדיבורים.
היא סיפרה,
אני הקשבתי,
וידעתי שהמעשים שייכים לאחרים.
מילותיה צרמו
באמיתות שקריהם.
תנועות שפתיה חתכו
בדברים...
סוף דיבור במעשה תחילה...
בעזהי"ת
בכל יום
הם מתגלים.
מלאכים
על 2 רגליים.
ענוותנותם
מסייעתם
להשאר נסתרים.
מעשיהם
אותם חושפים
לאנשים הפשוטים.
הבורא העניקם
לברואיו.
מתנות
עטופות...
מלאכים כבני אדם
בעזהי"ת
שאיפות
למודעות עצמית.
לאמת אובייקטיבות.
נסיונות
לשיבור המידות.
להתעלות נפשית.
אכזבות
מכשלונות.
מטבע האדם שבי.
(החלטות
להנמכת שאיפות,
למניעת...
שאיפות
בעזהי"ת
כעין הבדולח
צופה בעולם,
רואה לא נראית
אי שם בין כולם.
אומרת המון
ואין איש שומע,
קיימת בעצם
באין יודע.
מתגלגלת במקומי
מחפשת תכלית,
משתדלת לשאוף
למציאות...
עין בדולח
בעזהי"ת
נכון את יודעת.
נכון את טובה.
הזהרי לא לגעת
בחטא הגאווה.
תני לי לגלות בעצמך
את מעשייך.
תני לי להבין בעצמי
נפלאותייך.
כל מילה שתגידי
תוריד מערכך,
כל...
תני לי להבין בעצמי...
בעזהי"ת
גאווה,
ענווה,
המושגים התבלבלו לי.
שקר,
אמת,
מעורבבים יחדיו.
לספר,
לא לספר,
לא טוב ולא רע.
לא חובה ולא טובה.
לא אסור ולא מותר.
אפור,
ביניים...
ביניים שכזה
בעזהי"ת
ישן,
חדש,
מעורב ירושלמי.
אנשים ממהרים,
שחור-לבן צבעוני,
עבר, הווה
היסטוריה.
מציאות.
עיר העתיד-
שיא החורבן,
שיא הבניין.
כאב מהול תקווה,
ציפיה...
מעורב ירושלמי
בעזהי"ת
השמיים
מקדירים פניהם
לעם.
החמאס שולח
גשם
של נפץ,
ניגוד [סוער]
לגשמי הברכה
שתיזמנו
את התקופה.
תחושת אי וודאות,
של צורך להיות מחובר,
לעקוב...
טילים על עירי
בעזהי"ת
חברה של כולם,
לכאורה.
באמת לא קשורה לכלום.
כרגיל,
בעיה שלי,
אלא מה.
זה אני שפוחדת להיפתח.
זאת אני- הרעה, התקועה,
התמרור אזהרה,
וזה הם- הטובים, הנצרכים,
האישיות...
היו שלום...
בעזהי"ת
"איך אהיה תמיד עצמי אם רוצים שאגשים דברים רבים..." (מלך האריות 2, בשביל מנוחה)
מצפים ממני לכל כך הרבה.
לכ"כ שונה ממה שמצפה אני לעצמי.
חוזים לי עתיד מזהיר.
חיים שלמים מתרקמים...
ציפיות או לא להיות
בעזהי"ת
רוצה להבין על מה ולמה
הדמעות שצצו בעיניים.
רוצה לחזק ביטחון חורק
באני העצמי הפנימי.
אני רוצה למצוא את הסיבה
לדמעות שניבטו מעינייך.
רוצה להאדיר את בטחונך
במה...
פעם כך ופעם כך...
בעזהי"ת
לו הייתי מזכ"ל בני עקיבא,
הייתי מפרידה סניפים.
וכראש עיר מעורבת,
הייתי מעיפה מהעיר ערבים.
אם חילונית הייתי נולדת,
מובן כי בתשובה הייתי חוזרת.
ואם הייתי עשירה מיליונרית-
מיליונים...
לו הייתי...
בעזהי"ת

לוחצת בעוצמה על הפדל הימני.
נעמדת,
מכח התנופה.
מדוושת במלוא אוני.
ירידה,
עליה.
ממש כמו פונקציה מסובכת.
נותנת מרגוע לנפשי
הסוערת
מעוד מריבה
חסרת...
אופניים.
בעזהי"ת
אפור אני,
עוד אפור בין אלפים,
בלי צבע
ובלי גוון.
אבל
רוצה לצבוע את עצמי,
להוסיף [קצת] צבע לחיי.

הכי קל לצבוע בשחור.

שחור אני.
משולב בנגיעות...
אנשים לבנים.
בעזהי"ת
רוצה לשורר מעין שירה,
שתרטיט כל לב אשר אותה יקרא.
אך היטב,
יוצרת רק מבפנים,
לא יצליח אם אשתמש
בביטויים רגילים.
מחפשת בתוכי
את נקודת הכאב.
את זעקת הרגש
שנובעת...
מעין שירה
בעזרתו^

[אני]
שקועה אי שם,
בתאוריות.
בפועל
דבר לא קורה.
טיפוס של עקרונות,
בעקרון.
אולי גם זה חשוב.
מרצה על דעות רבות.
מגוונות.
דעות שנשארות דעות.
אחת...
בתאוריה.
בעזרתו יתברך שמו!
דמעות.
כמה זמן
הן נחנקו
שם בפנים.
נערמו,
הצטברו
בשורה ארוכה.
חיכו בשקט
להזדמנות
מתאימה.
סוף סוף
ניתן האות.
יצאו לדרור.
נשפכו
באחת,
בבכי...
דמעות.
בעזהי"ת
כיבוי אורות,
הצגה מתחילה,
הקהל משתתק,
מחכה למוצא פי.
לפעמים חושב שאם ימחא כפיים-
אצא.

ההמולה הרגילה
של מאחורי הקלעים,
משתתקת.
שלא ישמעו אותה...
פחד במה
בעזהי"ת
עומדת במגרש.
בתוך סוג של משחק.
משחקת
במשחק של החיים.
לומדת,
מהתנהגויות
של אחרים.
יש אנשים, שבמגרש-
יצעקו לכולם
שימסרו להם.
שמחפשים מישהו
שישים...
מגרש החיים
בעזהי"ת
יושבת על גדר,
מנסה לתקן עולם.
[הלוואי שאפנים
שאין,
וגם לא יהיה אדם מושלם.]
שאין ביכולתי
לתקן את כולם.
תובעת מעצמי
מעל היכולות.
זה הוכיח את עצמו,
אבל-...
מושלמות.
בעזהי"ת
זה כבר סוף העמוד,
והפרק נגמר,
השיא עבר
והמתח הופר.
עוברת עמוד,
כבר תקופה חדשה.
שאלות נפתחות
ומסתבכת העלילה.
ובסוף הסיפור
[של החיים]
לעיתים ישנה...
סיפור החיים
בעזהי"ת
כשאתה כותב סיפור,
אתה יכול כמעט הכול.
אתה יכול להכניס את המחשבות שלך-
בראשו של מישהו אחר.
אתה יכול ליצור את הדמויות,
כמו מי שאתה שואף להיות.
או כמו שאנשים שסביבך.
אפשר...
כשכותבים סיפור- זה אחרת.
בעזרתו^
פעם הייתי ככה.
היום אני שונה.
איני יודעת כלל אפילו,
כיצד פתאום זה קרה.
כולם אמרו שחובה לעמול,
ואני-
סתם קמתי לי בבוקר בהיר,
והנה אני, חדשה.
כולם אמרו שזה...
אני, חדשה.
בעזהי"ת
בהתחלה,
מכניסים רק אצבע.
בודקים את הטמפרטורה.
נכנסים קצת-
ונסוגים.
מבינים איזה עניין-
ומתבלבלים.
ושוב, בלי היסוס,
תוקפים את האזור מכל כיוון אפשרי.
נכנסים...
עמוק בים
בעזהי"ת
הצגתי
להם הצגה.
שיחקתי
במשחק שלהם.
גדלתי.
מהיום אני-
אני.
מהמשחק פרשתי.


ולפעמים,
עוד מצטטת את
התפקיד
ההוא, הקודם
ששיחקתי.
אבל
משתדלת...
להיות אני
בס"ד
כשיש מין עומס רגשות
הלב נפתח לרגע.
כל המילים אז נשפכות,
סוחפות איתם כל פגע.
העט כותב,
הדף נגמר,
קובץ שלם
שיוקלד מחר.
וברגע נסתם הגולל,
והרצף נקטע,
והכל...
עומס רגשות
בס"ד
כמו הר געש
אני,
שותקת ומתפרצת
לסירוגין.
והשתיקה- רועמת,
כביעבוע נוזל האש.
וההתפרצות- לוהטת,
כצריבת קרני השמש.
אך השתיקה- עוצרת גם ברכות.
וההתפרצות- סוחפת...
השתיקה וההתפרצות.
בס"ד
והם אומרים, שהם כאן בשבילי.
שישמחו תמיד לשמוע ממני.
שאם יש בעיה, אפשר לפנות, להתייעץ.
ויש בעיות.ואני לא אפנה. לא אתייעץ.
זה לא מזוכיזם,
לא הרס עצמי.
זה חוסר אמונה,...
תמיד כאן- בשבילכם.
בס"ד
יש דברים שרציתי לומר,
ולעולם לא אגיד.
יש דברים שרציתי שידעו,
ולעולם לא איידע.
יש דברים שאני מרגישה,
והרגש ישאר אצלי.
ודברים שהם
כ"כ לא אני-
אומרת בלי בעיה.
ודברים...
יש דברים נסתרים.
בס"ד
פעם חשבתי שאני לבד בעסק.
שרק לי יש בעיות עם עצמי.
עכשיו הבנתי,
שטבע האדם לראות את עצמו בביקרותיות רבה יותר.
קשוחה יותר.
קשה יותר.
פעם הצטערתי שהם כ"כ לא מעריכים את...
ביקורת עצמית.
בס"ד
כחומר ביד היוצר אני.
נותנת לעולם לשחק בי.
אדישה
למה שקורה סביבי.
מה שיהיה יהיה.
זורמת על נהר החיים,
לא שוחה, לא טובעת,
צפה על פני המים.
ולא יודעת להחליט,
אם...
כחומר ביד היוצר
בס"ד
נעלמת
בין אלפי האנשים סביבי.
לא נראית
בין אלפי ענקי-הרוח שכאן איתי.
טובעת
בים הזה של החיים.
איש לא ירגיש בחסרוני
אין כלל צורך בקיומי,
כאן זה לא מקומי.
במקום...
מצע מנותק
בס"ד

יושב, עם כולם, בסתם עוד יום רגיל, יושבים, מדברים.
אני מוקף חברים, אבל מרגיש בעצם כ"כ לבד, והפרדוקס הזה מפחיד אותי.
החבר'ה פה באמצע דיון סוער, דיון מהסוג המתסיס, מהסוג שפעם היה...
שחור ולבן.
בס"ד
"צריך שכל אדם יידע, שמטבע בריאתו יחיד הוא בעולם, ולעולם איש בחיים לא ידמה לו... כל אחד ואחד משו חדש בעולם הוא, וטוב אם יעשה את ייחודו לשלמות כי העדר אותה שלמות תתמהמה ביאת המשיח..." (רבינו...
בן אדם.
בס"ד
להבליט. להדגיש.
להוכיח לכולם עד כמה אתה מסכן.
ליצור לעצמך תדמית של קדוש מעונה.
להבליט, להדגיש,
לספר לכולם על כמה שהקרבת.
ליצור אשליה של מסור או מכור.
להבליט, להדגיש,
ליצור...
טבע האדם. מוזר.
בס"ד
שאלות,
שאלות באמונה.
שאלות נוקבות, חודרות.
והתשובות, הם
ברורות עד כאב, צרובות בבשר
אך לא ניתנות לתמלול.
שאלות שבאות בעוצמות אדירות,
מכות בלי לרחם,
מפרקות...
כלי אנוכי.
בס"ד
שתינו.
כ"כ שונות,
כל אחת פונה לכיוון הכי שונה:
אחת כ"כ רעה, אחת כ"כ טובה.
אחת כופרת, אחת מאמינה.
אחת עוזרת לכולם, אחת נעזרת בכל אדם.
אחת עונה,
שניה שואלת,
אחת...
שתינו.
בס"ד
"שקד! עברת כל גבול. תחתימי למחר את אבא או אמא שהם יודעים על ההתנהגות שלך, ועכשיו צאי החוצה."
אבא? טוב, הם בטח לא מתכוונים שאני אחתים את הגבר ההוא ששוכב במיטה כל היום ובוהה באוויר. ואמא?...
"כי אבי ואימי עזבוני"
בס"ד
"לקניון".
"מצויין".
שי והראל נכנסו לרכב, גוררים אחריהם את השולחן המתקפל ואת התיק.
שי ניסה להתעלם מהמוזיקה הרועשת שמילאה את הרכב, מוזיקה שלא היתה לרוחו כלל וכלל, וסקר את הנהג בעיניו.
הנהג,...
דור הכיפות השקופות
בס"ד
כיתה חדשה. התחלה חדשה.
אותו מבנה, אותם בנות,
אותם זיכרונות.
שוב יושבת, שוב לבד, במקום הקבוע, ליד החלון מאחורה.
עוד שיעור על אלול, ראש השנה.
ושוב המילים חוזרות, עוברות,...
מחשבות של תחילת שנה.
בס"ד
ושוב, מיותרת.
כולם סביבי נמצאים במירוץ המטורף של העשיה,
אבל אני נדחפת החוצה, כמו אין לי מקום שם, במרחבים.
כולם סביבי כ"כ נצרכים, כ"כ חשובים לאומה-
וחשיבותי יורדת, בעיני עצמי.
כולם...
ושוב, מיותרת.
בס"ד

היא,
היא היחידה שמבינה אותי.
שמקבלת אותי בדיוק כמו שאני,
בלי לדרוש לשינויים
או ליטושים
או הבטחות.
היחידה שלא תשקר לי בפנים.
היחידה שתמיד איתי,
בלי...
היא.  היחידה.
בס"ד



"לא!!! לא!!!" צועק דוד ומתפתל במיטתו, פוקח את עיניו ומסתכל סביבו.
שקט, חשוך הוא הלילה.
קול שבירת ענפים נשמע ומפריע את שלוות הלילה.
הוא מתיישב, מביט בחלון הגדול.
רק...
עוד לא אבדה תיקוותינו...
בס"ד
(הקדמונת: מצאתי ת'מחברת שירים הישנה שלי! אז גם זה שיר משופץ של שיר שכתבתי בכיתה ז'.)
עם אחד, שני סוגים, דתיים-חילונים,
עם אחד, שני קרעים, ימנים ושמאלנים,
עם אחד, אשכנזים, ספרדים...
עם אחד...?
בס"ד

היא הסתכלה שוב במבט ההוא, המוזר.
בעצם, מאז שאני מכירה אותה, היא הייתה קצת מוזרה. אולי אפילו הרבה.
המבטים שלה היו מפחידים,מוזרים, מין הפנוט מעוות שכזה, אבל מקסים. כן, מקסים,...
לדבר בעינים.
בעזרתו^ ובהשתדלותינו ננצח במאבק!
"דבורנית!"
"כן, מלכה?" קדה דבורנית.
"חברתי מילכה'לה סיפרה לי, כי נווטותיה הרחיקו לכת, וגילו שדה פרחים חדש, אך הוא רחוק מידי בשבילם, ולמרבה המזל- קרוב אלינו....
"דבש, הכל דבש..."
בעזרתו^ ובהשתדלותינו!


פורים, והאווירה לא פורימית בכלל.
שירי פסעה במעלה המדרגות, עיניה תרות בסקרנות, כמנסות לתפוס כל חפץ, כל גרגיר אבק בחדר המדרגות הקטן.
חדר המדרגות היה שקט,...
המרכז הבטוח והמוגן?!
בעזהי"ת

דתי לאומי או חילוני, חרדי לאומי או רק חרדי,
זה לא משנה- העיקר יהודי.
ואם אפשר- לא חילוני,
סתם כי הוא לא מתחבר ל"אני".
וחרדי- גם לא, כי צריך גם מדינה,
ומה זה...
מה אני?
בעזהי"ת

מיהו דתי, באמת דתי?
אולי ציצית בחוץ מראה על "דוס" אמיתי?
אולי כיפת "נחמן", או סתם סרוגה גדולה,
מוכיחה שהבנאדם מקפיד על תפילה?
או אולי זה שמתנדנד הכי מהר,
הוא...
מיהו דתי?
בעזהי"ת
האוטובוס הגדול של חברת דן התנודד לו בנתיב השמאלי של הכביש המוביל לאשקלון.
המטרה - ים התיכון.
רעש, נערים מטיילים בין מושבי הרכב, מחליפים חוויות מחופשת הקיץ שזה עתה תמה.
תיקים...
לא עוד מחפש. הוא מצא.
יצירה אקראית
בעזהי"ת
"איך אהיה תמיד עצמי אם רוצים שאגשים דברים רבים..." (מלך האריות 2, בשביל מנוחה)
מצפים ממני לכל כך הרבה.
לכ"כ שונה ממה שמצפה אני לעצמי.
חוזים לי עתיד מזהיר.
חיים שלמים מתרקמים במוחם,
חיים שלי.
ואני, רוצה לי עתיד אחר.
חיים אמיתיים,
בשבילי.
רואים בי פוטנציאל אדיר.
פוטנציאל שאין.
מתאכזבים על פערים בין יכולת לתוצאה.
אבל התוצאות מתאימות לי בדיוק.
מדריכים אותי להיות הם.
אני
רוצה להיות אני....
ציפיות או לא להיות
מתוך קטע