התבוננתי לצדדים. ימין ושמאל.
קרח. גושים של שאוׁל.
הסתכלתי לאחור.
מבט אטום. מסך שחור.
השפלתי מבטי לארץ.
נמלים חרוצות מטיילות בחוצות.
לא מצאתי מבוקשי.
אז הרמתי מבטי למעֶבֶר.
...

מותר לפעמים להתעצבן
בלי להטיח כסאות לפנים
בלב פועם בעוצמה
וזעם עמוק, חותך בפְנים
מותר להרגיש את התסכול
וכל מה שמרצד, רועד
להקפיא זעקה מתפרצת
ורק העט על הדף רוקד---...

חיבור נפשות
בעומק נפלא
ועכשיו, מה?
משתוללים רגשות
מול לובן שמלה
מתגעגעת, אלא מה?...

והלב נמשך
וכל כך מתגעגע
לעבר
והבכי חונק
ומבלי שבקשתי
גבר
ניסיתי להדחיק
אך בלב משהו
נשבר
ולמרות שהשבור הוא שלם
אצלי הוא רק
נגזר
ועם ההשלמה
יש חדר...

מלוות אתן אותי מילותיי
בעצב בחרדה
חשות במדוייק תחושותיי
יוצרות אגדה
כשתוקף אותי עצב, מתמלא הלב מועקה
ולפעמים גם באושר, שמחה מתוקה
אזי פונה אני אליכן ופורקת
ואתן, מקבלות...

חשבתי עליהם.
על תינוק מגרגר, בחלב על שפתיים
על זקן שמקשה ללכת
על ילד מדלג בקפיצות מגפיים
ואישה מזמזמת שיר לכת.

ושם הם מצאו את מותם
ועוד מליונים מליונים כמותם.
מביטים...

פתע, ללא שום התראה
הציפוני געגועים
פתאום רציתי להיות שם שוב
לחזור אל המוכר והנעים.

כמהתי לראות, להרגיש, לשמוע
כמהתי להריח, לטעום, לדמוע.
שם.
במקום בו מכירה אני את...

כאילו זז שם משהו
אבל טיפין טיפין ולא בבת אחת
ובתחילה לא בדיוק הרגשתי
אבל זה התחיל לחדור אט אט

כי כל מאורע ומכל חוויה
נחרטו אצלי בלב
אך נזהרתי לא לקבל כוויה
מאירוע...

משהו אחר מסתכל בתוכי
חודר לי בלב, מאוכזב

המבט שלו כל כך טוב ומבקר
אבל אותי אוהב, מחושב

גבותיו מכווצות כמו בזעם
אך בעיניו משתקפים רחצים

זה בשבילך הוא מתרה...