בס"ד
חושך,
אוטובוס אחרון עוזב.
שממון, עצב, דממה,
מביט אחורה בעיניים דומעות,
רואה חיים שלמים שנארזים,
חיים שנעזבים,
חיים שצריכים לצמוח מתוך ההריסות,
להבנות אחרי השבר, להתחיל מחדש, שוב.
פניה אחרונה, הצצה חטופה, קשה להאמין אבל זהו,
זה נגמר....
דמעות חמות מרטיבות את לחיי,
ואז, אז אני נשבע,
לזכור ולחזור....