סיפורתפסיפס > הדף של הסנה-בוער
התחבר | הרשמה
|
( עריכת כרטיס אישי)
היצירות שליבעזרתך אבל'ה. ז'- לעוף אני מאוד אוהב גני שעשועים. או גני משחקים, או ילדים. כל אחד קורא לזה קצת אחרת. בכל גן יש משחקים קצת שונים, בצבעים שונים, בצורות שונות. אבל בדרך כלל זה בערך אותם... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) בעזרתך אבל'ה. ו'- קשר של דם מעניין למה אנשים אוהבים נדנדות. אני חושב על זה הרבה פעמים, פה בנדנדה העייפה שלי, בין שאר הדברים שאני חושב עליהם פה. אבי תמיד מחייך אלי חיוך של גדולים כשאני... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) בעזרתך אבל'ה. ה'- מי זה נדב? המון פעמים אני חושב על אלוקים. לפעמים אני מאוד כועס עליו. הוא לא היה חייב להוליד אותי לאבא ואמא כאלו. הוא יכל לשים אותי בבית של עשירים בתל אביב. אולי אפילו... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) היא הביטה אל השמיים האפורים בכאב. בידיה הרזות והפצועות מיששה בעדינות את ראשה. פעם היתה שם צמה ארוכה בצבע דבש. ידיה ליטפו את ראשה המגולח והחלק. במחנה התפשטו הכינים, כמו ברוב הארץ. אמא אמרה לה לא לדאוג,... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור קצר) בעזרתך אבל'ה. ד'- אני חושב שיש לי חבר חדש הכיפה עפה לי. אני עוצר את הנדנדה בחריקה, מרים את הכיפה ומנער אותה מהחולות. נותן לה נשיקה קטנה. אתי הסבירה לי שכשמשהו קדוש נופל צריך לנשק אותו.... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) בעזרתך אבל'ה. ג'- אשה חדשה בסלון שלנו אני לוקח תנופה חזקה יותר. הנדנדה שאני מתנדנד עליה היא היחידה שנשארה שלמה. את שלושת האחרות הילדים הגדולים שברו. הם בדרך כלל באים לפה בלילה ועושים... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) בעזרתך אבל'ה. ב'- ואז מישהו הרביץ לי גילי מנדנדת אותי חזק. אני מביט אל השמיים. הכתום מתחיל להיהפך לסגול. אני אוהב סגול. יוסי אומר שזה צבע של בנות. אבל אבי אומר שאין כזה דבר צבעים של... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) בעזרתך אבל'ה. א'- פיית השיניים המרשעת אני מייצב את הרגליים היחפות שלי על החול המלוכלך. נותן תנופה קלה עם הנדנדה, מנתק את הרגליים- והנדנדה לוקחת אותי למעלה. אני מרחף קדימה, ואז, שניה... מאת הסנה-בוער (מתוך סיפור בהמשכים) בעזרת ה' יתברך. כ"ז אדר ס"ט. יש המון דרכים לפרום ולהתיר קשר: אפשר למתוח אותו חזק-חזק, עד שיינתק. אפשר לשים עליו דבר כבד, שיחנוק אותו. אפשר לגזור אותו עם מספריים חדות. אפשר... מאת הסנה-בוער (מתוך מכתב) לה' הארץ ומלואה! הוציאה ממסגר נפשי! הושיעני מן הקירות הסוגרים עלי, מן החומות המקיפות לבי, מן הקרח שהקפיא נשמתי. הביאני אל חום אהבתך, אל אור שמחתך ועבודתך, אל אמונתך. הצילני... מאת הסנה-בוער (מתוך קטע) בס"ד לילה. שקט. אני יושבת בחורשה. אלו רק אני, העצים הגבוהים, והכוכבים שמצליחים לחדור בינות צמרות העצים הסבוכות. חושך תמיד נתן לי תחושה של לבד. בעצם, לא ממש הייתי צריכה חושך כדי להרגיש לבד, אבל... מאת הסנה-בוער (מתוך מונולוג) לד' הארץ ומלואה! אחד. אדם אחד. זו יכולה להיות השכנה ממול. זה יכול להיות אח שלי. חברה שלי, ידיד שלי, או סתם אדם. זה יכול להיות אתה. זו יכולה להיות את. זו יכולה להיות אני. שניים. שניים... מאת הסנה-בוער (מתוך קטע) בס"ד בלילות הקרועים של שחור ודמעות לחשתי את שמך אל החלל. הושטתי ידיי כלפי מעלה, מנסה-- הן צנחו חזרה אל המיטה בייאוש. יום אחד, אולי בעתיד הרחוק, תוכלי להבין כמה חסרת לי. כמה... מאת הסנה-בוער (מתוך קטע) בעזרתך אבא! מוצאי שבת קודש, שבת פרשת תזריע, התשס"ח. התיישבתי לי על הגג, מנסה לתפוס קצת שקט. הרבה מחשבות יש לי, ברוך השם, אך מחשבות של חולין הן, ואין הן ראויות לשבת. רוקנתי לי הראש מהמחשבות... מאת הסנה-בוער (מתוך מונולוג) |
יצירה אקראית
תגובות ליצירותיי
| ||||||||
