מה בין צניעות לאהבה

בחסדי השם יתברך לכבוד השבת!

הקדמונים ידעו שמעלת ההסתפקות במועט היא היסוד לשמחה ולא רק לשמחה אלא גם לאהבה. כשאני מסתפק במועט, אני אוהב את הזולת כי מצאתי בו בנקל את מעלותיו. אבל אם אני רוצה עוד ועוד וכולי מלא ומנופח בעצמי, אינני מסוגל לאהוב ואינני יכול לקבל אהבה.

אמר המלך שלמה עליו השלום: טוב ארוחת ירק ואהבה שם, משור אבוס ושנאה בו. מה מעלותיה של ארוחת ירק? ראשית, המלה ארוחה נגזרת מלשון אירוח, העיקר בארוחה הם האורחים והאהבה ביניהם ולא האוכל. שנית, ירק יש בו רעננות של צמיחה ראשונית. שלישית, כדי שהירק יהיה טעים צריך לטרוח. מה מגרעותיה של סעודת שור אבוס? ראשית, העיקר בסעודה תאוות האוכל ולא אהבת הסועדים. שנית, שור שפיטמו אותו מתמלא בתאוה, ותאוה מובילה לשנאה.

פעם פקד רבי יעקב יצחק, 'היהודי' מפרסישחא, את תלמידו רבי שמחה בונם לצאת לדרך. רבי שמחה בונם מיד יצא לדרך עם עוד חסידים. בצהרים הגיעו לכפר ונכנסו לבית המרזח. הזמינם בעל בית המרזח לסעודה. ישב רבי בונם בחצר בעוד החסידים חוקרים את בעל הבית בעניין הבשר: אם אין בבהמה מום, מה טיבו של השוחט, ואם מלחו את הבשר כראוי. איש אחד שישב מאחורי התנור שמע את דבריהם ואמר להם: חסידים! מרבים אתם לדאוג לטהרת הדברים הנכנסים לפיכם, ואין אתם דואגים לטהרת הדברים היוצאים מפיכם! שמע זאת רבי בונם ונכנס פנימה להשיב, אבל ההלך כבר נעלם, וידע רבי בונם לשם מה שלח אותו רבו.

חזקיה המלך היה אוכל ליטרא ירק בסעודה, והיו העם מרננים אחריו ואומרים: זה מלך זה. אלא אדרבא, מי שששמח בחלקו מלך. הקדמונים ידעו להעריך את האיכותי בדברים הפשוטים. בתקופה המודרנית התרחקנו מאד מאותה פשטות עד שהכמות המופרזת הפכה למדד הכמעט יחידי. אבל האמת לא השתנתה, ואשרי מי שעדיין נהנה מטעמו הפשוט והנפלא של סלט ירקות, מכוס מים צוננים, מדיבור צנוע במקום הנכון ובעת המתאימה.

הרבה אנשים התרגלו לחפש חכמות בספרים מלומדים עבי כרס או בדרשות ארוכות, אבל האמת פשוטה וצריך רק ללמוד לקבל אותה.