מצוות כיבוד אב ואם

בחסדי השם יתברך!

וישמע יעקב אל־אביו ואל־אמו. מה ציוו יצחק ורבקה את יעקב? יצחק ציווה את יעקב ללכת פדנה ארם ולקחת לו אשה מבנות לבן אחי אמו. רבקה ציוותה את יעקב לברוח אל לבן אחיה חרנה ולשבת עמו ימים אחדים עד תשוב חמת עשיו. משתמע, אם־כך, שהוריו ציוו אותו ללכת פדנה ארם אל לבן, לקחת אשה מבנותיו, לשבת עמו ימים אחדים ולשוב ארצה. מה עשה יעקב? הלך ולמד י"ד שנים בבית מדרשו של עבר (ראה פירוש רש"י), לקח לו שתי נשים ושתי שפחות ושהה אצל לבן עשרים שנה, ובטרם שב ארצה התעכב בדרך שנתיים. אביו ציווה אותו לקחת לו אשה והוא לקח לו שתי נשים ושתי שפחות, אמו ציוותה אותו לשבת אצל לבן ימים אחדים והוא שב רק אחרי ל"ו שנים. ובכל זאת אומרת התורה: וישמע יעקב אל־אביו ואל־אמו, משמע שקיים מצוות כיבוד אב ואם. איך להסביר זאת?

כשהיתה ליעקב אפשרות ללמוד תורה בבית מדרשו של עבר בטרם יקים משפחה ולא יהיה לו פנאי לכך, עשה זאת, שתלמוד תורה כנגד כולם, גם כנגד מצוות כיבוד אב ואם. מדוע עבד יעקב את רחל שבע שנים ברחל בתו הקטנה? פירש רש"י אעבדך שבע שנים: הם ימים אחדים שאמרה לו אמו, ותדע שכן הוא, שהרי כתיב: ויהיו בעיניו כימים אחדים. אלה אינם ימים סתם, אלא ימים אחדים, איכותיים, רוחניים, שנמשכו שבע שנים, ולכך כיוונה אמו. מדוע אחרי שרימהו לבן לא שב עם לאה אל הוריו, אלא עבד את לבן עוד שבע שנים בעבור רחל? יעקב מדתו מדת אמת: התחייב לקחת לו לאשה את רחל. ואמנם פירש רש"י עוד שבע שנים אחרות: אחרות הקישן לראשונות, מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה. אז למה לא שב עם משפחתו להוריו בתום י"ד שנים אלא עבד את לבן עוד שש שנים? יש לכך שלשה טעמים. האחד, מרגע שלאיש יש משפחה, חובתו לפרנסה. השני, היה זקוק לרכוש לכלכל את משפחתו בדרך הארוכה חזרה אל ישראל. השלישי, לא יכל לשוב להוריו חסר־כל ועוד באיחור ולומר להם פרנסוני. אם־כך, מדוע כעבור י"ד שנים בבית מדרשו של עבר וכ' שנים אצל לבן לא שב ישר אל הוריו אלא התעכב בדרך שנתיים? פירש רש"י שיעקב שהה י"ח חודש בסכות עד שהיה שלם בגופו שנרפא מצליעתו, שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון לעשיו, שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן. מכאן שיעקב נשתהה בחזרתו שנתיים כדי לשוב אל הוריו בריא ושלם ולגרום להם נחת רוח.

בסוף פרשת תולדות נכתב שעשיו ראה כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ולקח לו לאשה את מחלת בת ישמעאל. לכאורה נראה כאלו עשיו כיבד את אביו יותר מיעקב. יעקב התעכב בלקיחת אשה, ועשיו מיד לקח לו אשה. יעקב לקח שתי נשים ושתי שפחות, ואילו עשיו לקח אשה אחת. יתירה על כך, כל השנים שיעקב היה בחו"ל, עשיו קיים מצוות כיבוד אב ואם. אלא שאצל יעקב נאמר וישמע אל־אביו ואל־אמו, ואילו אצל עשיו נאמר וירא כי ... בעיני יצחק אביו. יעקב שמע את הצו האלקי הפנימי שמצווים אותו הוריו. יצחק בירך אותו שהקב"ה יפרה אותו ויהיה לקהל עמים לרשת את הארץ שניתנה לאברהם, ויעקב איפשר במעשיו לברכה להתקיים. רבקה ציוותה אותו להישמר מעשיו, ויעקב נזהר לקיים זאת. ולהבדיל, כיבוד האב ואם של עשיו איננו אמיתי. הוא לקח לו אשה על נשיו ולא גירש את הנשים המרשעות הראשונות, ובכך הוכיח שלמעשהו יש רק מראית־עין של מצוות כיבוד אב ואם. את אמו הוא לא כיבד כלל ורצה להרוג את יעקב.

וישמע יעקב אל־אביו ואל־אמו. נאמר אל־אביו אל־אמו, ולא אל־אביו ואמו, שיש לכבד גם את רצון האב וגם רצון את האם. נאמר אל־אביו ואל־אמו, ולא לאביו ולאמו, כי המלה אל מורה על לשון כבוד ומורא.

שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו...