סביבתה כמנוע הניעה,
מערבולת אימתנית בלב ים,
רעמים מהדהדים קולות זעם.
רוח סערה נשבה
בעורפם של הברואים נשפה,
הדי צליליה כניגון כינורות,
קונצרט עצים ומקהלות.
רוח סערה משברת הרים
שרביט - אלוקים.
לחסדיו כולם נתונים,
בלעדיו חיים אינם חיים.
כשוך הסערה האיומה,
שררה לפתע דממה,
ענפים עייפים דוממים,
זרוקים, מבוישים מנותקים.
כשוך הסערה – בשורה:
צמרת עץ במלא פארה
מחוברת לגזע זית רענן,
כנגד כל הסיכויים-איתן.
תגובהתגובות