זהו סודו של עם עתיק,
נרו- נר תמיד
משמן זית זך, כתית,
שלהבתו תאיר, כלבנה תתמיד.
הזית פרי קטן ומיוחד,
מהעץ מורד ונחבט,
מתייסר ומוכה בדרכו לגת,
בסופו- שמנו הטהור מופק.
כן- עם הסגולה
עבר, עובר ייסורים והשפלה,
בעזרת כוח התורה והתפילה-
אלוקים מעלהו לתהילה.
"נר ה' נשמת אדם"
מנורת הזהב- נחלת העם
במשכן ובשני המקדשים-
לעתיד לבוא בבית השלישי.
תגובהתגובות