מרדכי היהודי
השמועה עברה ממדינה למדינה,
העיר שושן כמרקחה,
המלך אחשורוש משתה חוגג,
משמחה ונחת מתמוגג,
עיניו לוהטות- באש הגאווה,
כלי המקדש מציג לראווה.
בשער ארמונו הססגוני-
יושב מרדכי היהודי,
בן שמעי, בן קיש, איש ימיני.
בעורקיו זורמים מפלי ייסורים-
הנושאים עימם פרץ געגועים
אל בית המקדש וקודש הקודשים.
לפתע, כרוח רפאים
הופיע המן מזרע העמלקים,
כטווס הדור נוצות-
מצפה לכריעה והשתחוויות
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה"
אלא , תפילתו ישא לבורא.
"וימלא המן חימה"
להשמיד היהודים מתוך נקמה,
מרדכי היהודי אינו נשבר
נחוש בדעתו לקיים הנאמר
למחות את זכר העמלקי
ובכך לקיים צווי אלוקי.
תגובהתגובות