גְּאוּלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל

זיכרון שצץ מיום הזיכרון
מוקדש למי שראוי לכך.

היא עדיין שם
בלב התופת
קולה כבר נדם
בליבה זועקת:

"אני איתך
ברגע האחרון
רואה את גופך
מעל הרימון
...

2 בלילה, אני בחוץ, הכוכבים מנצנצים
המנורות בבתים וברחובות כבו
בשעה כזו אנשים כבר ישנים-
למעט משוגעים כמוני שעוד מסתובבים.
מסתובבים בחוץ, מסתובבים סביב עצמם,
מסתובבים בלי...

אולי זו השגרה
ששוחקת,
ואולי אלו הסיבות
שאני מחפשת
(כדי לחיות.)
ואולי הכל מתחיל
אצלי בראש,
אולי אני צריכה
יותר לדרוש
מעצמי
להיות בשמחה?!
...