סיפורת
התחבר | הרשמה
על חטא
מאת דודלה, פורסם בג' טבת תש"ע (20/12/2009)
יבֹאו ימים וְנִצְמָא אליהם
אל יושבי גבעות הטרשים,
סליחה, מחילה, נבקש אז מהם
על שהטחנו בהם, "אני מאשים".
שריריהם ופניהם שהיו להבים
וידם שהיתה יד חובקת,
התנדבו והיו ראשונים בין שווים,
הפכנום, לגופה משותקת.
מנענו מהם לבנות את ביתם
אך לא מלתרום את הדם,
בחלנו לראות צִבעם הכתמתם
ועלזנו, בכל יום אידם.
רצינו לראות בישובם שִממון
והשער...נעול על בריח,
לראות רחובם ריק מהמון
נטול מכל עץ ומשׂיחַ.
ואז...יבואו הימים
בהם נכה על חטא,
שלא היינו חכמים
לפני בוא...השוחט.
תשמע כל אֹזן רגישה
שסכנה יש למולדת,
אם לא נשנֶה גישה,
לא כדאי לנו ללדת.
לא השלום על מאזניים
בחלוקה בין שניים,
לאויב זה שלב ביניים,
לראותנו...בשמים.
פתח את כל התגובות
תגובה
|
יצירה אקראית |