סיפורת
התחבר | הרשמה
קָמָה
מאת אומרת שירה, פורסם בי"א אדר תש"ע (25/02/2010)
"יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר;
וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים" (בכורים ג, א)
וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים" (בכורים ג, א)
קָמָה,
אֵימָתַי תָּבוֹא -
תְבָכְּרֶנִי?
אֵימָתַי תִּכְסוֹף נַפְשֶׁךָ לִי
תָּבוֹא דַּלְתוֹת שְׁעַרָי,
תִתְדַּפֵּק בְּקוֹלְךָ עַל חַלּוֹנִי
לִשְׁמֹעַ קוֹלִי וּלַחְזוֹת בִּי,
לִרְאוֹת פָּנַי
בָּרְגָלִים בַּשָּׁנָה
פתח את כל התגובות
תגובה
|
מבית היוצרמִמְצוּלוֹת מַיִם אַדִּירִים קְרָאתִיךָ, אָחַזְתִי אֱמוּנָתְךָ - לָיְלָה וּלְעֵת בֹּקֶר מְצָאתִיךָ. מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים חָזִיתִיךָ, אָחַזְתִי אֱמוּנָתְךָ - לָיְלָה וּלְעֵת... מאת אומרת שירה (מתוך שירה) שְׁחִי לָאֵל יְחִידָה הַחֲכָמָה וְרוּצִי לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵימָה לְעוֹלָמֵךְ פְּנִי לֵילֵךְ וְיוֹמֵךְ וְלָמָּה תִּרְדְּפִי הֶבֶל וְלָמָּה מְשׁוּלָה אַתְּ בְּחַיּוּתֵךְ לְאֵל חַי אֲשֶׁר נֶעְלָם... מאת אומרת שירה (מתוך מאמר) יצירה אקראיתבס"ד גבעת הטרשים: גבעת הטרשים לא תצמיח פרחים, כבר יבשו דמעותיה לפנות ערב. עת ספגה אל קירבה דמים יקרים, דמי אחים שנספו בידי שכירי חרב. גבעת הטרשים רוויה היא בדם, ששצף... הקסם שנספר ביחידות של רגעים אחד, שניים, בקושי שלושה הלב שרחב, הגעגועים שבו נוגעים תיכף מתפוגגים. אך בינתיים- קדושה. המצמוץ הכואב מול מסך דק צלצול הטלפון בשלוחה החכמה אולי שום... מאת מימימיז (מתוך שירה) |