סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > שירה > שירה

התחבר | הרשמה

תיבת נח

מאת elishevs, פורסם בי"א אדר תש"ע (25/02/2010)

לכל אדם יש צוהר
     של אור, של דרור, של מור
בתוך כל המבול הגדול
     והתיבה המטלטלת על פני המים.
ויש כל כך הרבה לעשות ולדאוג-
     הכפירים שואגים לטרף,
     ובני עורב יקראו
סער המים מכה מבחוץ
     ומבית - היונה מתחבטת בחרדתה...
ונח, האדם היחיד עלי אדמות
     מישיר מבטו אל הצוהר ההוא
     ויודע, כבר אז הוא יודע
שמצוהר זה תצא היונה
    ובוא עם ענף טרף של זית
ומצוהר זה תבוא הבשורה
    לצאת ליבשה ומחדש להקים בית
 
והצוהר מאיר ומחמם ומבשר
    אור, ודרור, ומור.
 
 
פתח את כל התגובות תגובה

מבית היוצר

פשטות כמו אדמה
מגביהה עד כוכבי שמים
התמזגות עם ההוויה כולה
***
וסודה
עפר הארץ הוא זרע כוכבי שמים
עם המוצב ארצה וראשו בשמים
פנים הפנימיות
תוך תוכו של הקודש....
פשטות

יצירה אקראית

בעזרת ה'.
והארץ כולה מבוקעת וחרבה.
האדמה שהבינה כי ירדה לשפל המדרגה,
הנמיכה עצמה מבושה.
הנמיכה עצמה כי לא יכלה לראות
את תלי העצמות החרוכות הפזורות על רגביה.
הנמיכה עצמה כי...
חזון העצמות.