ואז האדמה תרעד

... וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,

וְהֶמְיַת הַלֵּב הָמְשָׁסַעַת,

כְּמוֹ מְאַיֶּמֶת לִקְרֹעַ לִּגְזָרִים

פִּסּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שְׁפִיּוּת.

וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,

וְהָרַגְלַיִם תִּתְמוֹטֵטְנָה,

כֹּה עֲיֵפוֹת מֵהַמַּסָּע

שֶׁמְּמָאֵן לְהִגָּמֵר.

וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,

וְהַזִּכרוֹנוֹת יָצִיפוּ

אֶת תְּהוֹמוֹת הָרַחֲמִים הָעַצְמִיים

שֶׁעָמַלְתִּי רַבּוֹת כְּדֵי לְהַסְתִּיר.

וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,

וְלֹא יִהְיֶה לְאָן לִבְרֹחַ,

בְּמִשְׂחָק הַמַּחֲבוֹאִים הָאֵינְסוֹפִי

שֶׁל הַקִּיּוּם.

[וְּכְשֶתִרְעַד אֶרְעַד אִתָּהּ,

וְאָז אֵדַע שֶׁאֲנִי חַי]