סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > מאמר > קטע

התחבר | הרשמה

מכורה לכאב.

מאת קישקוש בלבוש, פורסם בכ' אדר תש"ע (06/03/2010)

בסיעתא דשמיא.
 
שוב לא הקשבתי לך,
שוב הדם יורד.
שוב אני בוכה,
מתמכרת לכאב.
 
יש לי חלום, שאבוא אלייך
עם ידיים נקיות מחתכים,
ואחייך חיוך,
חיוך של מנצחים.
 
ועד אותו יום בו החלום יתגשם,
תמשיכי לחשוב אותי
למשוגעת, למזוכיסטית.
ולקוות, שלא ישארו לי צלקות.
פתח את כל התגובות תגובה

מבית היוצר

בסיעתא דשמיא.

מבט עצוב,
מבט מאוכזב,
מבט שטעם
מזועות העולם.

אני רואה אותך כך,
אני רוצה לעזור
אך את שותקת.
ואני, אני שמחה,
אני יודעת שאת תתגברי,
שאין...
דמעות בת מלך
בסיעתא דשמיא.

אכזבה נשקפת מעינייך,
אני משפילה מבטי.
שגיתי, עשיתי טעות,
תסלחי לי בבקשה.

את יכולה לצעוק,
את יכולה להשפיל,
את יכולה להתעצבן,
את יכולה להרביץ.
...
עיניים בוכות

יצירה אקראית

בס"ד
גבעת הטרשים:
גבעת הטרשים לא תצמיח פרחים,
כבר יבשו דמעותיה לפנות ערב.
עת ספגה אל קירבה דמים יקרים,
דמי אחים שנספו בידי שכירי חרב.

גבעת הטרשים רוויה היא בדם,
ששצף...
גבעת הטרשים
הקסם שנספר ביחידות של רגעים
אחד, שניים, בקושי שלושה
הלב שרחב, הגעגועים שבו נוגעים
תיכף מתפוגגים. אך בינתיים- קדושה.
המצמוץ הכואב מול מסך דק
צלצול הטלפון בשלוחה החכמה
אולי שום...
אחרי הביקור הראשון כאן