סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > שירה > שירה

התחבר | הרשמה

היהודי הנודד

מאת רננוש!, פורסם בא' אב תש"ע (12/07/2010)

בס"ד
עומד לו ילד יהודי על החומות
מביט בעשן השריפה העולה אל-על
רואה את הלהבות, שללא שום מורא, את משכן ה' מעלימות
עומד הילד, עומד ובוכה, יודע שעמו נותר כעת דל
אבל גם יודע הוא-
שעמ"י לנצח ישרוד.
 
עומד לו ילד יהודי ביער
מכל משפחתו, הוא שריד אחרון
גוויות משפחתו נותרו בנהר
נשחטו בפקודת הנאצים על ידי ההמון
מאמין הוא אותו הילד-
שעמ"י למצח ישרוד.
 
עומד לו ילד יהודי בין משפחתו
חולצה כתומה לגופו ופחד ניבט מעיניו
לא רוצה להאמין שהחיילים רוצים לערבים לתת את ביתו
להביא למרצחים את האדמה שכה אהב
אבל בטוח הוא הילד, שלמרות הכל-
עמ"י לנצח ישרוד.
 
עומד לו ילד יהודי מול המדרגות
רואה הוא את היכל ה' המפואר
מביט בלווים המזמרים תשבחות
עומד לו הילד ורואה את בן-דוד תוקע בשופר
יודע, מאמין ובטוח הילד-
שעם ישראל, שרד!!
פתח את כל התגובות תגובה

מבית היוצר

בס"ד
חושך,
אוטובוס אחרון עוזב.
שממון, עצב, דממה,
מביט אחורה בעיניים דומעות,
רואה חיים שלמים שנארזים,
חיים שנעזבים,
חיים שצריכים לצמוח מתוך ההריסות,
להבנות אחרי השבר,...
נזכור ונחזור!

יצירה אקראית

הייתה מין מטאפורה יפה כזו, כל כך יפה שכולם השתמשו בה.
על הבועה שמקיפה אותם, איך הם בדד בתוכה.
וזה היה נשמע כל כך רומנטי שהיא שנאה את זה. היא לא שם, בדיכאון הכל כך אישי וכל כך משותף הזה. הכל...
התמוססות