סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > שירה > שירה

התחבר | הרשמה

היהודי הנודד

מאת רננוש!, פורסם בא' אב תש"ע (12/07/2010)

בס"ד
עומד לו ילד יהודי על החומות
מביט בעשן השריפה העולה אל-על
רואה את הלהבות, שללא שום מורא, את משכן ה' מעלימות
עומד הילד, עומד ובוכה, יודע שעמו נותר כעת דל
אבל גם יודע הוא-
שעמ"י לנצח ישרוד.
 
עומד לו ילד יהודי ביער
מכל משפחתו, הוא שריד אחרון
גוויות משפחתו נותרו בנהר
נשחטו בפקודת הנאצים על ידי ההמון
מאמין הוא אותו הילד-
שעמ"י למצח ישרוד.
 
עומד לו ילד יהודי בין משפחתו
חולצה כתומה לגופו ופחד ניבט מעיניו
לא רוצה להאמין שהחיילים רוצים לערבים לתת את ביתו
להביא למרצחים את האדמה שכה אהב
אבל בטוח הוא הילד, שלמרות הכל-
עמ"י לנצח ישרוד.
 
עומד לו ילד יהודי מול המדרגות
רואה הוא את היכל ה' המפואר
מביט בלווים המזמרים תשבחות
עומד לו הילד ורואה את בן-דוד תוקע בשופר
יודע, מאמין ובטוח הילד-
שעם ישראל, שרד!!
פתח את כל התגובות תגובה

יצירה אקראית

במקור זה נכתב אחרי יום השואה, כלומר לפני כמה חודשים.....
 
כאות קין
האף שלי
בולט לו בגאון
ואותו עליי איתי לשאת
כאות קלון
והאף שלי,
הגדול
ממרחק מראה
שחטאתי...
אף גדול
חם ומהביל והזיעה מנטפת
ולמרחק האוויר מתעתע
חום שמש יום אור הצורבת
והראש מסתחרר רגע רגע

נער צעיר קפץ מעל גדר
והמשיך בהליכתו קלילה
ונעצר תחת האלון החיוור
וקטף...
בהקיץ החורף