סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > שירה > שירה

התחבר | הרשמה

לבד בלי גלעד

מאת אור האמת, פורסם בכ"ד אב תש"ע (04/08/2010)

שיר זה מסרתי לידיו של נועם שליט ביום ה 1447באהל כשעה אחר סוף הצעדה

כבו פני יום משחר
נצבעו כפני מדבר
כשיום כלילה הושחר
למעלה מארבע שנות עבר

לגלעד שם לבד
בודד ונפחד

גלעד, לא יוכלו לשבור רוחך
כי אלוקים איתנו ואנחנו איתך
לא נשוב לביתנו עד שובך לביתך
כי ביתך - ביתנו וביתנו - ביתך 

אין שקט אין מנוחה
אבודים אנו ממך
בצל תקוות שובך נפשינו שבויה
מרגישים לבד בלעדך גלעד
כי אינך בביתך

עוד יפרוש כנפיו יום חדש עליך ועלינו
וכשהשמש תאיר לך, היא תאיר גם לנו!





פתח את כל התגובות תגובה

מבית היוצר

על ספסל מקרטע, זועק,
ישבנו, דיברנו
אני ואתה.
קמנו, טיילנו
לכאן לשם,
ליד אגם.
(אחר כך)
אתה הלכת
ואני עודני כאן.
דיברתי לציפורים, אולי,
אולי
שרתי עם הדרורים.
כמוך
לא...
עודני כאן