"...ניצב בתוך שדה מול פני השמש"

בס"ד
גבעת הטרשים:
גבעת הטרשים לא תצמיח פרחים,
כבר יבשו דמעותיה לפנות ערב.
עת ספגה אל קירבה דמים יקרים,
דמי אחים שנספו בידי שכירי חרב.

גבעת הטרשים רוויה היא בדם,
ששצף...

הקסם שנספר ביחידות של רגעים
אחד, שניים, בקושי שלושה
הלב שרחב, הגעגועים שבו נוגעים
תיכף מתפוגגים. אך בינתיים- קדושה.
המצמוץ הכואב מול מסך דק
צלצול הטלפון בשלוחה החכמה
אולי שום...