סיפורת
התחבר | הרשמה
געגועים
מאת רמז דק, פורסם בי"ט בתמוז תשע"א (21/07/2011)
אליך נכספה נפשי;
אליך כמה בשרי.
עד אנא אוכל-
לשאת געגועי,
עד אנא אסבול-
אנצור רגשותי.
בכל ליבי דרשתיך;
בכל מאודי רציתיך.
אך,
ברגע קט עזבתני,
וללא תשומה נטשתני.
מצפה לחזות
בזיו פניך,
מחכה לחוש
את שולי כסותך.
פתח את כל התגובות
תגובה
|
מבית היוצרהייתי כנד כחומה ללא נוע, כקיר אשר עוביו אינסופי. ניסו לפורצני, לבקוע את כוחי. לנאצני, לרמוס את שארית יגעי. אך- איתן הייתי, ואיתן אשאר. כך-... מאת רמז דק (מתוך שירה) יצירה אקראית |
