הגשר ביננו

אתה נולדת לאבא ואימא ,גם אני התחתנתי ונולדו לי ילדים

שנינו ישבנו ביחד בשעות של לימודים בספרים עבי כרס.

אתה ישבת בשיעורי הווי בצבא ואני ישבתי בישיבה.

שנינו נלחמנו את אותה המלחמה, ההגנה על העם, על הארץ.

רק שלשנינו היו כלים שונים ביד, לך רובה, לי תהילים.

שנינו נלחמנו ביחד אבל לחוד, להפסיק את הטילים.

על ילדינו ,כן של שנינו.

אתה שכבת שם מכורבל בתוך אוהל על האדמה.

אני שכבתי ולמדתי בתוך אוהלה של תורה.

נכון שאצלך ירד גשם בלילה.

אבל אני ניסיתי, התפללתי שאלו יהיו גשמי ברכה.

שנינו אחים. לשנינו משפחה בנפרד ,לך בתל אביב, לי בבני ברק.

לשנינו יש אימא שונה אך יש לנו אבא משותף בשמיים.

שנינו צועדים לאותה מטרה, אך בדרכים שונות.

אני יודע שקשה למצוא את הגשר ביננו

וללחוץ לשני את היד ואולי חיבוק של געגוע.

אני מאמין שכולנו נגרים בנשמתנו.

הבה נמצא קצת עצים אתה מהצד שלך ואני מצדי

אתה תבנה קצת ואני אבנה את שלי והנה

אם נציץ מידי פעם על הבניין של השני

אולי עוד ניפגש פנים מול פנים.

נבנה ביחד את הגשר של כולנו.

בניין של אהבה, אחדות, והבנה.

נכון אנו שונים.

אבל לפחות אנו יכולים להסתכל אחד לשני בעיניים.

ובלב תקווה.