סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > מאמר > קטע

התחבר | הרשמה

מלאכים במדים

מאת שלהבתחיה, פורסם בל' בניסן תשע"ב (22/04/2012)

מצבות דוממות. 

חיילים צועדים.

נושאים על כתפם ילדים במדים.

ילדים שנפלו במערכה קשה.

ילדים שנפלו באבחת ירייה.



אמא תינוק קטן מחזיקה.

מתפללת שלא יזכה למלחמה.

הזיכרון עכשיו נועץ בבשר.

ועכשיו רק הוא מה שנשאר.



מצבות דוממות.

חיילים צועדים.

נושאים בליבם זכרונות מרים.

זכרונות שנצרבו בשטח אויב.

זכרונות שנצרבו, והלב דואב.



אמא תינוק קטן מחזיקה.

מתפללת, שלא יזכה ללחום במלחמה.

לוחשת לו חרש מילה רכה.

מתפללת שיחזור כשהיא מחכה.



מצבות דוממות.

חיילים צועדים.

נושאים בידם זרי פרחים.

נושאים בידם שברי אבנים.



אמא סידור קטן מחזיקה

מתפללת שבגן עדן תיהיה מנוחה.

מנוחת עולמים לעלם הרך.

מנוחת עולמים לתינוק שנקטף.



מצבות דוממות. 

חיילים צועדים.

אמא שכולה.

דמעות על פנים.




"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה"


פתח את כל התגובות תגובה

מבית היוצר

החיים כמו הגלים
לפעמים עולים, לפעמים יורדים.
נתקלים באבנים, אך מעגלים פינות
והלובן מסתיר סודות, נשכחות.
וכשבאופק נראית ששטה ספינה
אני כבר אדע את מטרתה הסמויה.

החיים כמו...
החיים, כמו הגלים

יצירה אקראית