סיפורת מוסיקה שירה חזותי מאמר
 

פסיפס > מאמר > קטע

התחבר | הרשמה

י(ו)ם ללא מרגוע...

מאת שלהבתחיה, פורסם בב' באייר תשע"ב (24/04/2012)

לילה.

דממה.

לכתך אחרי במדבר,

בארץ לא זרועה.

 

ליל כוכבים.

זוהרים. מנצנצים.

הירח שט מעל,

הרקיע תכלכל.

 

הגוף עייף,

מבקש מנוחה.

אך נפש אחת

צורחת צרחה.

 

צרחה שקטה.

צרחה דוממה.

תנו לי מים קרים,

על נפש עייפה.

 

מים של חיות,

מלאים במשמעות.

גאות של סיבות,

בסופת מערבולות.

 

מעיין נובע,

מקור חכמה.

מים צוננים,

לנפש עייפה.

 

פתח את כל התגובות תגובה

מבית היוצר

בס"ד

מקום בלב

כתום.
הצבע הזה שב ועולה מול עיני בדממה
בכל פעם שמוזכרת אדמה.
הים הזה, עם החול הרוגע
שעשה גם נחת לנפשי שם פנימה.

והחול הנקי הזך
שאנשי...
מקום בלב