שיבולת

רציתי

להיות כמו שיבולת

עומדת זקופה

חגיגית.

בקשתי

כמוה, כח סיבולת

יכולת כניעה

אצילית.

נעה ברוח

תנועה עדינה

ירוקה עדיין

רווית גשמים.

באוושה חרישית

מצטרפות חברותיה

סמפוניה שוקטת-

שירת עשבים.

וכשרוח סוער

מרכינה את ראשה

לא מתבוסה-

מחכמה עמוקה.

לבל ישבר

גוה, שדרתה

בחלוף סערה

תגלה עוצמתה.

וכששמש קופחת

מצהיבה היא פניה

מודה על החום שקיבלה

ונותנת, אז

גרגרים- פירותיה

ובזה ברכתה- שמחתה.

תנני היות

כשיבולת הזאת

בחן, אצילות, הכנעה

רק אל תשטפני

שיבולת מים

ואל תבלעני

מצולה.