להבה נוצצת, זוהרת.
והיא הנה היא ניגשת
עם מטפחת לבנה ומבט טהור
היא מדליקה.
שקט דממה.
אני צופה בה מהצד ושואפת את המחזה
הוא מחלחל ונחרט בעומק החזה.
עוטף אותי בהוד
עוטף אותי בשאלות של אני.
מה אני?
שפתיה ממלמלות
מילים קדושות
ואני מביטה בעיניים פעורות
זה מדגדג ועושה לי נקי
והיא כמו במקום אחר
נראה שאני לא מכירה אותה בכלל
כי פרצופה נהיה כה אחר ומוזר
כאילו נמצאית היא עכשיו
בגן עדן ממש
כאילו עושה שם הכול בלי חשש
היא מסיימת מביטה היא אלי
לשלוח חיוך האם כדאי?
אבל היא מחייכת ללא היסוס
נוטלת את ידי
מרגישה את הקירות
משיבים לי סוד כמוס
"שבת שלום" לי היא לוחשת
ואני שואפת עמוק
מרגישה את הקשת.
תגובהתגובות