אל מולם הריסות בוערות
לצידם השדות היבשים
מאחור, בשורות, נשמות נשברות
יריות, ודממה, וחופים
צועדים בגאון כעדת מלאכים
מלאכים בירוק מלוכלך
נשבעים להגן ולקדש החיים
ולהיעקד, אם צריך, לשם כך
ונער עייף, מסתתר ,משתופף
מכדור ומחוד הסכין
אל רעהו לוחש; מאמין, מתרגש
עוד ידמו הרובים בקטיף
עוד נשוב להלך בשכונה יחפים
עוד נגדל בין נופים של ילדות
עוד נחבוק בלילות ילדים עדינים
ונספר על גבורה וגדלות
זוהי עזה עירי, פה נפלו חברי
פה תקום מחדש אומתי
ובשישי, כאן ידליקו נרות בנותיי
עת אקביל ברינה כלתי
כך לחש כנביא, ואחר התגבר
לא פחד, בפיו הקריאה
זעק "ה' אלוהינו" כשהסתער
"אחד" מלמל כשנורה.
תגובהתגובות