המנגינה

מנגינה מתנגנת ברקע, מנגינה עדינה,

אחת לקולה נוגעת בכריכת הספר הרכה, מלטפת וחושבת,  

שנייה יושבת מסתכלת ובוחנת, 

ושלישית מפטפטת וצחוקה מתלווה לקול המנגינה.

המנגינה ממשיכה וממשיכה ללא הפסקה,

לא עוצרת, ממשיכה, ממשיכה ומתנגנת. 

אותה אחת  המלטפת את הכריכה לפתע מפסיקה, 

אחריה אותה הבוחנת לפתע מתבהרת,

והמפטפטת משתתקת.

איכן המנגינה? לאן היא נעלמה?

אותה מנגינה שמתלווה לאותה אחווה,

מה עושים? איך מכאן ממשיכים? איך את המנגינה מחזירים?

פתאום קול צחוק של ילדים נשמע, קול צחוק שמעיר את הנשמה מתרדמה, 

צחוק מתגלגל, צחוק משתולל, 

צחוק שרומז המנגינה חזרה אז קדימה לעבודה.

אז אחת לספר חוזרת,

השנייה ממשיכה ובוחנת,

אך השלישית כמה מכסאה ונעלמת כמו המנגינה.