"סברי מרנן!"
"לחיים!"
"ברוך אתה אלוהי בורא הכאב!"
"אמן! אמן!"
ואולי הגזמנו?
מבלי משים
קידשנו את הכאב?
רצינו להיות אמיתיים,
לא לשיר ביופי
מלוקק וחיצוני.
וכבר איננו מאמינים שאפשר.
שאפשר לחיות בעוז,
שאפשר למצוא.
מאמינים ששיר מהלב,
בהכרח מגיע מכאב.
אז רק רציתי להודיע רבותיי,
שאף שאומנם איני כדאי,
דעו כי יש בוודאי,
לב השולח טוב פשוט, לב חי.
תגובהתגובות