בס"ד לק"י
ר"ה. היום בו עוברים כל באי עולם כבני מרון בדין. יום המלכת ה'.
אבל מה זה בעצם הדבר הזה, המלכת ה'?
מה זו המציאות הזאת בה ה' מולך בכל?
להכיר אותה עדיין איננו מכירים, אך בכל זאת אולי אפשר לחוש אותה על קצה המזלג.
מהי מלכות בכלל?
נדמה, כי מלכות פירושה שילטון. "ה' א-לוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
אבל הרי ה' שולט פה בכל דבר. הוא מסובב כל הסיבות, מנהל את כל הפעולות. כיצד נוכל לאמר שה' איננו שולט בעולם, הרי זה אבסורד! מצד אחד אנו מאמינים בהשגחה, ומצד שני אנו מצפים לכך שה' "ישלוט" בעולם. הכיצד?
ברור, כי מלכותו של ה' איננה כמלכות בשר ודם היא. לא רק בעוצמתה ומחוזי שליטתה, אלא יותר מכך, גם באופן מלכותה, בצורה בה היא מתגלית ומופיעה בעולם.
כשה' מולך, אין הכוונה שהוא רק נותן פקודות וכל נתניו נהפכים להיות "יֶסְמֵנִים" שלו. זה לא שהוא מתיל את חיתתו על כל יושבי ארצו.
כשה' מולך זה הרבה יותר מכך.
עיני כולם נישאות אליו, לאהבה וליראה. כולם רוצים לעשות את רצונו בשמחה ובטוב לבב. העולם מגיע לשלמות.
כשה' מולך, הוא מולך בכבודו, לא בידיו. "מלוך על כל העולם כולו בכבודך, והנשא על כל הארץ ביקרך".
כשה' מולך, כל העולם מקבל ומושפע-"ה' מלך, גאות לבש, לבש ה' עז התאזר אף תיכון תבל בל תימוט", העולם יציב, עומד על מכונו. עומד במקום המוכן לו, ומקָיֵם את כוונות הבריאה.
מלכות ה', היא שלמות מוחלטת, של הכל, ללא יוצא מן הכלל.
למלכות זו, לשלמות זו, שמאחדת את כל העולם תחת כנף אחת, אנו מייחלים, מתפללים ומצפים...
"ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' א-לוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, אמן סלה"
תגובהתגובות