בהעלותך

בחסדי השם יתברך!

כל מעשה המנורה פלאי, ונוכל להגיד רק מעט על־פי קטנות הבנתנו. נאמר: בהעלותך את הנרֹת אל־מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. פירשו חז"ל אל מול פני המנורה: מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה. נר מערבי היה דולק בדרך נס, עדות שהשכינה שרויה בישראל, וממנו היה הכהן מדליק את שאר הנרות ובו מסיים. מכאן יש ללמוד יסוד חשוב בעבודת השם.

הנרות אלה המצוות, שנאמר: נר מצוה ותורה אור. שבעת הנרות הם כנגד שבעת ימי השבוע. הנרֹת לכשעצמם חסרים, אם לא מעלים אותם אל פני המנורה, אל פנימיות התורה, אל דבקות בשכינה, היא היא השבת הקדושה. בהעלותך את המצוות בדבקות אל השכינה, אז שבעת הנרות, שבעת ימי השבוע, יאירו מהקודש.

התנאים נחלקו היכן היה הנר המערבי. יש שסברו שהמנורה היתה מונחת צפון ודרום ונר מערבי הוא הנר האמצעי. לדעה זאת, שלשת הנרות בכל צד, הם כנגד שלשת הימים לפני השבת ושלשת הימים אחרי השבת. ויש שסברו שהמנורה היתה מונחת מזרח ומערב ונר מערבי היה הנר הלפני אחרון לצד מזרח. לדעה זו, חמשת הנרות הם כנגד חמשת הימים הראשונים של השבוע ונר אחרון כנגד יום ששי. או שמא נר אחרון כנגד יום ראשון, וחמשת הנרות כנגד ימים שני עד ששי. לדעה הראשונה, שלשת הימים לפני השבת הם הכנה בהתעלות לקראת השבת, ושלשת הימים אחרי השבת, התעלות הממשיכה לנבוע מאור השבת. לדעה השניה, חמשת הימים הראשונים הם הכנה ממושכת משבת לשבת, והיום הששי הוא עיקר הטורח וההתכוננות לקראת השבת. או שמא חמשת הימים האחרונים של השבוע הם הכנה והתכוננות לקראת השבת, והיום האחד, היום בו נברא העולם, יום הנסמך ישירות מהשבת.

בהעלותך את הנרֹת, הם ששת ימי החול החסרים קודש, אל מול פני המנורה, הפנים של המלה מנורה הם האות ו' היא הנר המערבי נר השבת, יאירו שבעת הנרות, כל ימי השבוע יאירו מהקודש. שנזכה.