בעקבות פרסום פרשיית הריגול נמסר מ"הארץ", כי "כתב "הארץ", אורי בלאו, חשף בשנתיים האחרונות שורה של פרשיות הנוגעות להתנהלות צה"ל וזרועות הביטחון בשטחים, ובהן כתבת תחקיר שחשפה בנובמבר 2008 סיכומי דיונים בהשתתפות הרמטכ"ל אשכנזי, אלוף הפיקוד דאז נוה וראשי השב"כ, אשר ניתנו בהם לכאורה הוראות לביצוע פעולות שאסורות על פי הוראת בג"ץ".
כל הכתבות אשר פורסמו ב"הארץ" נשלחו לצנזורה הצבאית וקיבלו את אישורה המלא.
בספטמבר 2009 זומן בלאו למשרדי השב"כ ונדרש למסור את המסמכים ששימשו אותו בהכנת הכתבות. מרגע זה, ניהלו עו"ד מיבי מוזר מטעם עיתון "הארץ" ואורי בלאו דיאלוג עם היועץ המשפטי של השב"כ בדבר החזרת המסמכים, דיאלוג אשר נועד לשמור על מקורות המידע ועל חופש הפעולה של הכתב מבלי לפגוע בביטחון המדינה. דיונים אלה הובילו ב-15 בספטמבר 2009 לחתימת הסכם, שבמסגרתו העביר אורי בלאו לשב"כ עשרות מסמכים מסווגים שהיו ברשותו, ומנגד התחייב השב"כ לא לחקור את הכתב על מקורותיו העיתונאיים, לא לחקור את הכתב כחשוד ולא להשתמש במסמכים כראיה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה.
לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב האישי של אורי בלאו. מערכת "הארץ" נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב.
כעבור זמן קצר עצר השב"כ את ענת קם, לשעבר חיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז, בחשד שהיא המקור של אורי בלאו. בינואר 2010 הודיע השב"כ לעו"ד מוזר שמרשו, אורי בלאו, מבוקש לחקירה. עו"ד מוזר השיב שדרישה זו סותרת את תנאי ההסכם ושהוא מייעץ לאורי בלאו לא להיענות לה. מרגע זה, סרב השב"כ לעמוד בתנאי ההסכם אשר עליו חתם ודחה הצעה של עו"ד מוזר לגבש הסכם נוסף אשר ישיג מטרת השב"כ להגן על ביטחון המדינה, ומנגד ישמור על תנאי ההסכם שגובש ועל חיסיון המקורות.
"הארץ" מצטער על התפנית הפתאומית בעמדת השב"כ ועל תוצאותיה, שמשמעותן הפעלת לחץ כבד ואיומים על עיתונאי הממלא את שליחותו".
הארץ: כל הכתבות אושרו, מצטערים על התפנית בעמדת השב"כ
כ"ד בניסן תש"ע