השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשיות השבוע 'בהר בחקתי'.
פרשיות "בהר" ו"בחקתי" הם שתי פרשיות מחוברות שבסוף ספר 'ויקרא'. פרשת 'בהר' עוסקת במצוות השמיטה והיובל, אחת לשבע שנים נצטווה עם ישראל לקיים שנת 'שמיטה' לשבות ממלאכת הקרקע ולהפקיר את כל גידולי הקרקע, לזכור שהכל שייך לה'. ובתום שבע שמיטות, שהם 49 שנים, מגיע עם ישראל אל שנת החמישים שנת היובל, שהיא שנת החירות הגדולה בה יוצאים לחפשי כל העבדים וכן כל השדות חוזרות לבעליהם.
ספירה זו מקבילה לספירת העומר שסופרים אנו בימים אלו שבע שבועות מחג הפסח ובסוף מגיעים ביום החמישים ליום הגדול יום מתן תורה.
הפרשה מונה עוד מצוות הקשורות למכירת בתים ושדות וכן דיני מכירת עבדים, ומציינת בסוף הפרשה, שבשנת היובל משתחררים כל העבדים העבריים. כי בעצם רצוי שבני ישראל לא יהיו כלל עבדים. שהרי בני ישראל עבדי ה' הם כפי שכתוב: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים".
פרשת 'בחקתי' פותחת בהבטחה שאם עם ישראל ישמור חוקי ה' וילך בדרך התורה, יישב לבטח בארצו ויכניע כל אויביו, וחלילה להפך, אם לא ישמע בקול ה' יגיעוהו הקללות והצרות הכתובות בפרשה ויפול ביד אויב ותבוא הגלות. ספר ויקרא מסיים בעניין הברכות והקללות, שכן ספר ויקרא נחשב סיום מצוות התורה, ובסופם מזהירה אותנו התורה לקיים את חוקי ה' ומצוותיו, ועל ידי כך נזכה לברכה, ולהפך אם לא נקיימם תגיע הקללה. דינים אחרונים בספר ויקרא עוסקים בדיני ערכים ובהקדשות שאדם מקדיש למקדש כיצד מעריכים את שווים, והספר מסיים בפסוק 'אלה המצוות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני".
בסיום החומש נוהגים במקומות רבים בבתי הכנסת לעמוד ולומר 'חזק חזק ונתחזק' שיש בכך תפילה שכשם שזכינו לסיים חומש ויקרא כן נזכה להמשיך וללמוד חומשים אחרים, ולהתחזק בלימוד התורה.
השבת גם 'שבת מברכין' שלפני ראש חודש סיוון שיחול ביום שישי הבא.