השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'חקת'.

פרשת 'חקת' עוסקת בתחילתה בפרשת 'פרה אדומה'. כדי לטהר את הטמאים מטומאת מת, השתמשו באפר של פרה אדומה תמימה אשר לא עלה עליה עול, ומאפרה היו מזים על הטמאים ומטהרים אותם. פרשת 'פרה אדומה' נחשבת חוקה שאינה מובנת לשכל האנושי, שהרי מצד אחד מטהרת את הטמאים ומצד שני מטמאת את אלו שעוסקים בה. ועליה אמר שלמה המלך: 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני'. אכן התורה היא קודם כל חוקה אלקית מעל השכל האנושי, ורק אחרי שאנו מבינים זאת יכולים אנו לברר מעט מהטעמים המובנים לנו באופן שיכלי מתוך ידיעה שהטעמים האמיתיים גבוהים מאד מעל שיכלנו האנושי.

בהמשך הפרשה מתואר חטא 'מי מריבה', לאחר שמרים אחות אהרן ומשה נפטרה, לא היו מים לעדה, וכל העם דרש מים, וה' ציווה את משה לדבר אל הסלע ולהוציא ממנו מים, ומשה רבנו הכה את הסלע במקום לדבר אליו, ובגלל חטא זה נגזר על משה רבנו שלא יכנס לארץ. לכאורה לא ברור למה החטא חמור כל כך? אלא שהדיבור לסלע היה צריך להביא לקידוש השם שיראו ישראל שאפילו הטבע עושה את רצון הבורא על פי דיבור, וכל שכן האדם שיש לו שכל ובחירה יעשה את דבר ה', וכשמשה הכה את הסלע, היה זה בכפיה ולא ברצון.

המהר"ל מסביר שבהכאה היה צד של כעס, ואין ראוי לאיש האלקים להיות אפילו בצד קטן של כעס, שהרי האמונה השלמה מביאה לשמחה, ומשום הכעס שאמר משה 'שמעו נא המורים' נגזר עליו שלא יכנס לארץ.

בהמשך הפרשה מתוארת פטירת אהרן הכהן שעלה ל'הור ההר' ונפטר במיתת נשיקה. וכל בית ישראל ספדו אותו 30 יום, שהיה אוהב שלום ורודף שלום ומשכין שלום בין איש לרעהו. ובפטירתו הסתלקו ענני הכבוד שהיו מלווים את ישראל בזכותו, ואחר כך חזרו מחדש בזכות משה רבנו.

אכן, משה רבנו שהיה במדרגה של איש האלקים ודרש מעם ישראל רמה רוחנית גבוהה לא נכנס לארץ, אך הכין את בני ישראל לכניסתם לארץ, ומי שהכניסם לארץ, היה תלמידו יהושע בן נון. בהמשך הפרשה מתוארת מלחמת ישראל במלך ערד ומסבירים חז"ל שמלחמה זו היה עבור שפחה אחת שנשבתה ומכאן לומדים גודל הערבות ההדדית שיש בישראל.

בהמשך הפרשה מתוארת המלחמה בסיחון מלך חשבון ובעוג מלך הבשן, בחסידות מסבירים ששני מלכים אלו מסמלים את כוחות הקליפה שבמוח ובלב, סיחון מלך חשבון, מלך המחשבות, ועוג מלך הבשן היושב בעשתרות אדרעי, הכוונה לזרוע, וכנגדם מניחים תפילין של ראש כנגד המוח ותפילין של יד כנגד הלב. ועל ידי ההתגברות על ההפרעות במחשבה ובלב, על ידי כך זוכים אנו להמליך את ה' עלינו ויכולים  לזכות להיכנס לארץ ישראל ולכבוש אותה ולנחול אותה.