השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'וישלח'.
פרשת 'וישלח' היא הפרשה השניה העוסקת בקורותיו של יעקב אבינו, כשחזר לארץ ישראל נאלץ להתמודד שוב עם עשו שביקש להורגו. יעקב התכונן בשלושה דרכים, בתפילה לה' שיצילהו מעשו, בדורון (מתנה) שהכין לעשו לרצותו, ולמלחמה אם יהיה צורך. ואכן ה' סייע בידי יעקב ובהיפגשו עם עשו, הם נפגשו כאחים ועשו התרצה על ידי הדורון. כשהציע עשו ליעקב להישאר אתו, דחה זאת יעקב וכאן נפרדו דרכיהם. ובתורה נאמר 'עד אשר אבוא אל אדוני שעירה' וחז"ל למדו מכאן שלעתיד לבוא יפגשו בני יעקב עם בני עשו כשיבוא המשיח לתקן את העולם ויגיע לאדום לתקן את רשעתם שנאמר 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו'.
יעקב היה בתחילת הדרך של האומה הישראלית בעולם ובאותה שעה לא הוכשר הזמן למלחמה עם עשו, על יעקב היה להתרכז בבנית בית ישראל לכן עשה הכל כדי למנוע עימות עם עשו, מדרכו של יעקב לומדים הדרכות כיצד להתנהג במצבים שונים ובייחוד בזמן הגלות, כשישראל נתונים בידי שונאיהם וצריך למצוא את הדרך לרצותם, ויחד עם זה לשמור על הייחוד היהודי.
ואולם בהמשך הפרשה שונה שמו של יעקב לישראל, שם 'ישראל' מבטא את גדולת עם ישראל, שהוא עתיד להיות העם המוביל את העולם אל תיקונו, שם של שררה ושלטון.
בהמשך הפרשה מסופר על הגעת יעקב לשכם שקנה את השדה במאה קשיטה, ואכן שכם היא אחת משלושת המקומות שנקנו בכסף בארץ ישראל ואין יכולת לאומות העולם לערער עליהם, כהר הבית בירושלים שנקנה על ידי דוד המלך, וכמערת המכפלה שנקנתה על ידי אברהם אבינו.
בסוף הפרשה מתוארים בקצרה תולדות עשו, ולאחריהם תתאר התורה באריכות את תולדות בני יעקב יוסף ואחיו. בפסוקים המפורטים על תולדות עשו, לא תמיד מובן למה כל כך פירטה התורה בשמות בניו וצאצאיו, אך חכמינו לימדו כי הקדושה שיש בספר תורה באות 'שמע ישראל' היא כמו בפסוק 'ואחות לוטן תמנע' ובכל פסוק ופסוק יש משמעות אלקית גדולה.ואכן גם מה בדברים שאנו לא מבינים מסתתרים מאחרי הדברים משמעות אלקית עמוקה שרק למעמיקים בתורה ובפנימיותה וסודותיה היכולת להגיע אל עומק הדברים.