השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'צו'.
פרשת צו הפרשה השניה של חומש ויקרא ממשיכה לעסוק בתורת הקרבנות, החטאת, האשם והשלמים, וכן המנחה ותרומת הדשן, תחילתה במילה 'צו' שפירושו זריזות, ואכן כדי להיכנס נכון לעבודת ה' ולעשותה בצורה נכונה ושלמה חייבים את מידת הזריזות, זריזות בקצב, וזריזות בדקדוק המצוות. וכן מופיע בפרשתנו הפסוק 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה' ודורשים זאת בחסידות גם על האש הפנימית הצריכה להיות בכל אדם בישראל, אש תמידית לעבודת ה'.
בסוף פרשתנו, משה רבנו נכנס לעבודת המקדש וחונך אותו במשך שבעת ימי המילואים, ומכין את הכהנים לעבודה. לאחר מכן מתחילה עבודת אהרן שנבחר להיות הכהן הגדול ובניו. ואכן כל עבודת ה' מתחילה מתוך ההדרכה של משה רבנו מקבל התורה. כל העבודה היא על פי צו מגבוה, ועל בסיס הצו האלקי אנו עובדים את ה' ומכוונים לעשות רצונו.
השבת היא גם 'שבת זכור' הפרשה השניה של ארבעת הפרשיות של חודש אדר, בפרשה זו קוראים על 'זכור את אשר עשה לך עמלק', על מצוות זכירת איבתו של עמלק, ועל המצווה למחותו מהעולם. עמלק מסמל את הרוע בעולם,וכל זמן שהוא קיים אין כסאו של ה' שלם עד אשר ימחה זרעו של עמלק מן העולם. ואכן מצווים אנו בכלל להסיר הרוע מהעולם ומעצמנו וכך יכולים לזכות להשראת השכינה. כפי שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ להקים להם מלך, ואחר כך למחות את עמלק ורק אחר כך לבנות את בית המקדש שכל זמן שעמלק קיים אין השכינה יכולה לשרות בעולם בשלמות.
בכל שנה ושנה שבת זכור קודמת לחג הפורים מפני שכדי להגיע לשלמות המסומלת בחג הפורים חייבים קודם למחות את עמלק ורק מתוך הסרת הרוע מעצמנו ומהעולם זוכים לעולם שכולו טוב שמבטא חג הפורים.