השבת יקראו בתורה את פרשת השבוע 'עקב'.
פרשת 'עקב' עוסקת בהמשך דברי משה רבנו לעם ישראל לפני כניסתם לארץ שהוא מזהיר אותם על קיום התורה והמצוות שרק על ידם יזכו לרשת ולנחול את הארץ ולקבל את הברכה הגדולה מאת ה'.
בפרשתנו מתואר שבחה של ארץ ישראל שהיא 'ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, חיטה ושעורה, ותאנים רימונים, זיתים ותמרים. ומשום חשיבותם נקבעה להם ברכה מיוחדת בסופם, ברכה אחת מעין שלוש. ומהם נצטווינו להביא את הביכורים למקדש בכל שנה ושנה מחג השבועות ועד חג הסוכות. 'ביכורים' היינו הפירות הראשונים שהבשילו בשדה מעלים אנו אותם למקדש ונותנים אותם לכהנים.
ובהמשך מופיעה מצוות 'ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" שמכאן למדו את חובת ברכת המזון, ואכן ההודאה על המזון והאוכל שנתן לנו הקב"ה היא חלק מיסודות האמונה, לדעת להודות לה' על הטוב אשר גמלנו וגומל עימנו, ומתוך זה זוכים עוד לברכת ה'.
בסוף הפרשה מופיעה הפרשה הידועה 'והיה אם שמוע' שאומרים אנו אותה פעמיים ביום בתפילת שחרית וערבית בפרשיות קריאת שמע, בפרשה זו מתואר הבטחת הגמול שאם עם ישראל ילך בדרך ה' וישמור את מצוותיו יזכה לברכת 'ואספת דגנך תירושך ויצהרך ואכלת ושבעת' ואם חלילה לא ילך בדרך ה', יתקיים 'ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן לכם וגו'. ורק באחרית הימים ישוב עם ישראל אל ה', ויקיים "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידיכם וגו' יתקיים 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נתן ה' אלקי אבותיכם לכם". הרי שאין אפשרות לעם ישראל להצליח בארץ ובתקומת המדינה אלא בהליכה בדרך התורה והמצוות, בדרך הראויה לו כעם היהודי. אכן כשנהיה נאמנים למורשתנו ולקיום תורת ה', תחול עלינו הברכה הגדולה ונזכה לגאולה השלמה במהרה.