השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'ראה'.
פרשת 'ראה' עוסקת בתחילתה בציווי לעם ישראל בכניסתו לארץ לערוך את מעמד הברית ליד שכם בהר גריזים ובהר עיבל. על הר גריזים אמרו את הברכות למי שילך בדרך ד' ובהר עיבל את הקללות למי שחס ושלום יסור מדרך ד'.
בהמשך הפרשה מודגשת מרכזיותו של בית המקדש שרק בו היה מותר להקריב את הקרבנות ולא במקום אחר. וכן היה הדין מאז שנבנה בית המקדש בירושלים, שלדורות נאסר להקריב בבמות היינו מחוץ למקום בית המקדש. בבית המקדש היו אוכלים את כל הקרבנות ושם הייתה מתרכזת כל עבודת ה' של עם ישראל.
בהמשך הפרשה מוזהרים ישראל על ריחוק מעבודה זרה, ומלחמה מוחלטת בעובדיה ובאלו שמסיתים לעבודה זרה, כמו עיר הנידחת שעבדה עבודה זרה שהיו הורגים את אנשיה, וכן נביא שהסית לעבודה זרה בידוע שהוא נביא שקר ודינו מיתה, וכן מסית לעבודה זרה לא היו מרחמים עליו כלל והיו הורגים אותו.
כן מזהירה התורה את בני ישראל על איסור מאכלות האסורות (חזרה על מה שנכתב בפרשת שמיני בחומש ויקרא), וכן על איסור אכילת הדם שהדם הוא הנפש, וכדברי הרמב"ן ש'אין ראוי לבעל נפש לאכול את הנפש'.
בסופה של הפרשה מובאים מצוות נוספות, שמיטה, מצוות הצדקה, דין עבד עברי, קרבן בכור, ומצוות החגים. ספר משנה תורה מהווה חזרה תמציתית על דברי התורה ומכין את בני ישראל לקראת כניסתם לארץ. במצוות שמיטת כספים, ההדגשה היא על העזרה ההדדית בתוך עם ישראל, לשמט חובות כספיים בשמיטה על מנת להקל על העניים ועל השכבות החלשות בחברה.
השבת היא גם שבת מברכין של חודש אלול. ראש חודש אלול יחול בימי שלישי ורביעי בשבוע הבא.