השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'ויקהל פקודי'
פרשיות 'ויקהל' ו'פקודי' הם שתי פרשיות בסוף חומש שמות שקוראים אותם השבת כפרשיות מחוברות, ובסופם נסיים את חומש שמות ונאמר 'חזק חזק ונתחזק'.
פרשיות ויקהל פקודי הם מעין חזרה על פרשיות תרומה ותצווה אלא שהפעם מדובר על הביצוע בפועל של הקמת המשכן לה', עשיית כלי המשכן, משיחתם לקדושה, עשיית בגדי הכהנים, עם ישראל בספר שמות מגיע מהמצב הקשה והנמוך ביותר של גלות מצרים ושקיעתו במ"ט שערי טומאה, אל המצב השלם והנעלה ביותר של יציאת מצרים, קבלת התורה וזכייה להשראת השכינה במשכן.
מעומק גלות מצרים אל בניית המשכן, מגלות לגאולה, ולגאולה רוחנית גדולה ושלמה. ובמובן מסוים זהו תפקידו של כל יהודי בעולם כפי שנעשה אצל עם ישראל, להעלות את עצמו מ'מצרים' שלו, מהמיצרים שלו, ומהמידות השליליות, ולתקנם ולהגיע למצב של גאולה מהמיצרים, וקבלת התורה והמצוות, עד שהוא זוכה להיות דבק בה' והשכינה שורה עליו.
גדול הוא המשכן שארבע פרשיות שלמות הקדישה לו התורה מפני שהוא תכליתו של עולם, תכלית כל בריאת העולם והאדם היא כדי שתשרה שכינת ה' בעולם, והעולם יגיע אל תיקונו ושלמותו בבניין המקדש. ולכן אנו מתפללים בכל סוף תפילה 'יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו'. וגם בחגים אנו מזכירים תמיד את התפילה על בניין המקדש, 'הראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו' 'והשב כוהנים לעבודתם'. וכשיבנה המקדש במהרה גם חג הפסח יהיה בבית המקדש ושם יקריב כל עם ישראל את קרבנותיו ויגיע לשיא המעלה של הדבקות האלקית וקרבת ה' אליו.
בשבת זו קוראים במפטיר את פרשת 'פרה' שהיא הפרשה השלישית מארבעה פרשיות שלחודש אדר, שמשמעותה אפר הפרה האדומה שהיה מטהר את הטמאים מטומאת מת, וכל זאת כדי להזכיר לעם ישראל כשהיה בית המקדש קיים, להכין עצמו ולהיטהר לפני חג הפסח, וגם כיום זה מזכיר לנו את חובת ההכנה להיטהר ולהתקדש ולנקות את עצמנו מכל חמץ ומכל מידה שלילית לפני הגיענו ליום הגדול חג הגאולה חג הפסח.
השבת הינה גם 'שבת מברכין' שלקראת חודש ניסן. ראש חודש ניסן יחול בע"ה בשבת הבאה.