השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'אחרי מות קדשים'.
פרשיות 'אחרי מות' ו'קדשים' הינם שתי פרשיות מחוברות שבחומש ויקרא, פרשת 'אחרי מות' עוסקת בתחילתה בעבודת יום הכיפורים שהייתה במקדש בעבודת הכהן הגדול שהקריב פר ושעיר וזרק דמן בבית קדש הקדשים וכן הקטיר שם את הקטורת, הייתה זו פעם אחת בשנה בלבד בה נכנס הכהן הגדול נציג עם ישראל אל המקום הקדוש ביותר בעולם 'קדש הקדשים'. בעבודתו היה הכהן הגדול מכפר תחילה על עצמו ומשפחתו על אחיו הכהנים ואחר כך על עם ישראל כולו.
בהמשך הפרשה, עוסקת התורה באיסור אכילת הדם, איסור הקרבת קרבנות מחוץ למקדש,ובאיסורי עריות.
פרשת 'קדשים' הינה אחת מהפרשיות בתורה המרובה ביותר במצוות, כ-51 מצוות מנויות בה, מהם 13 מצוות עשה, ו-38 מצוות לא תעשה (על פי ספר החינוך) בתוכם: מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום, וכגון: ואהבת לרעך כמוך, איסור הלבנת פני חבר, מורא אב ואם, מצוות כיבוד החכמים והזקנים, מורא מקדש, נתינת מתנות עניים, פאה, לקט, פרט, ועוללות. איסור גזל, איסור שבועת שקר, איסור הלנת שכר, איסור ערלה בפירות האילן ב-3 שנים הראשונות, מצוות נטע רבעי, איסור נתינת כתובת קעקע בגוף, ועוד.
למילה 'קדשים' שבתחילת הפרשה נתנו כמה הסברים א. היו פרושים מעריות ועל ידי כך תחשבו קדושים (רש"י), וכן שתוסיפו סייגים וגדרים למצוות שנצטוויתם מהתורה, ובכך תהיו מגודרים וקדושים' (רמב"ן). ואכן דווקא על ידי קיום המצוות לפירטיהן יוכל האדם להגיע לקדושה.