השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'דברים'. פרשת 'דברים' הפותחת את חומש דברים החומש החמישי הנקרא 'משנה תורה' ובו חזרה של משה רבנו לפני בני ישראל על כל התורה כולה ערב כניסתם לארץ.
בפרשת 'דברים' עוסק משה רבנו בתוכחה כלפי ישראל, בדברים שהכעיסו את ה' במדבר. במרגלים, בעדת קרח, ועוד, משה רבנו מספר בפרשתנו את סיפור 'חטא המרגלים', ואכן בכל שנה חלה שבת חזון פרשת דברים קודם תשעה באב, היום שבו היה המאורע של חטא המרגלים, שעליו נאמר שבשעה שבני ישראל בכו באהליהם ולא רצו לעלות לארץ ישראל, אמר להם הקב"ה "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות" כלומר בני ישראל בכו בחינם שמאסו בארץ ישראל ולא רצו לעלות אליה כצו ה', אף על פי שהיא ארץ זבת חלב ודבש, ובה היו מגיעים אל תכלית שלמותם, לכן הקב"ה קבע להם בכיה לדורות, שעתיד להיות יום זה יום הפרענות שבו חרבו שני בתי המקדש.
אכן תשעה באב, הפך להיות יום פורענות לדורות, ובמקום להיות יום הכניסה לארץ ישראל ויום הגאולה, הפך להיות יום הניתוק מארץ ישראל, ויום החורבן והגלות. וגם במשך הדורות אירעו צרות רבות ביום זה. ושורש הפרענות בתשעה באב החלה בחטא המרגלים בו נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וינדדו במדבר ארבעים שנה, עד שיתום כל הדור שמעל עשרים שנה, והתיקון לחטא זה, הוא להפך בריבוי סיפור שבחה ומעלתה של ארץ ישראל, ארץ חמדתנו, בחיזוק יישובה וההתנחלות בה, בחיזוק ערכה, ובהשתוקקות לבניינה, ובעיקר בניין העיר המרכזית הקדושה ירושלים שבתוכה בית המקדש אשר עתיד להביא את השכינה והברכה לעולם כולו.
בתחילת פרשתנו מופיעים פסוקים המזכירים את המצווה הגדולה לרשת את ארץ ישראל, "בואו ורשו את הארץ', וכן הפסוק 'עלה רש' שמכאן הוכיח הרמב"ן את היות מצוות יישוב וירושת ארץ ישראל כחלק מתרי"ג המצוות, וכן נאמר בפרשתנו שלא רצו לעלות לארץ 'ותמרו את פי ה'' שביטלו מצווה מאת ה'.
לרמב"ם כידוע אין מצוות יישוב הארץ מופיעה בתרי"ג מצוות, ואחד ההסברים לכך היא משום שמצוות יישוב ארץ ישראל כוללת את כל התורה כולה והיא חלק מהשורשים של כל המצוות, ושורשים לא מונים במצוות כפי הכללים שמנה הרמב"ם. ועוד שמצוות כיבוש עמי כנען מופיעה בספר המצוות לרמב"ם והיא היא עצמה מצוות כיבוש ויישוב ארץ ישראל (אבני נזר).