השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'וירא'.
פרשת 'וירא' עוסקת בהמשך קורותיו של אברהם אבינו, כיצד ביום השלישי למילתו, למרות חולשתו, התאמץ במצוות הכנסת אורחים, שזו הייתה דרכו של אברהם אבינו, דרך החסד והאהבה, לקרב את הבריות לאמונה בה'.
לאחר מכן כשה' הודיע לאברהם שסדום עומדת להיחרב, התפלל אברהם למענם, שהרי שליחותו היא עבור כל העולם, וכפי שנאמר 'ונברכו בך כל משפחות האדמה" רק לאחר שאברהם הבין שאפילו עשרה צדיקים אין בסדום, ידע שאין להם עוד נקודת זכות, והם צריכים להיחרב, אך בזכותו ניצל אחיו לוט.
בהמשך הפרשה מתוארת הלידה של יצחק, לידה ניסית, בה שרה אחרי שכבר הייתה זקנה חזרה מחדש להיות כצעירה וילדה את יצחק, כך הסדר של עם ישראל שהוא מעל הטבע, וגם המשכיותו וכוח שרידותו בעולם הוא בנס ומעל הטבע, מעל כל היגיון. יצחק אבינו הוא נועד להיות הממשיך של אברהם אבינו, על כן היה ניסיון עצום, ציווי ה' לאברהם בסוף הפרשה לעקוד את בנו, אך אברהם לא הרהר אחר גזירת ה', וגילה שכל חייו הם מסירות לה', ובא לעקוד את יצחק בנו, עד שמלאך מן השמים עצר אותו, ואמר לו 'אברהם אברהם אל תשלח ידך אל הנער' שה' לא התכוון באמת שיעקוד את יצחק, אלא רק לראות אם הוא מוכן להקריב את היקר מכל עבורו, וכאן התגלה שאברהם אבינו לא רק אוהב ה' אלא 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה' שיש לו מידת היראה והביטול המוחלט לקב"ה.
עקידת יצחק היא סמל למסירות הנפש של עם ישראל כל הדורות למען ה' בקיום תורתו ומצוותיו, והיא הזכות שעומדת לישראל בכל הדורות. כי אכן עם ישראל קשורים בקשר בל ינתק לקב"ה, ובפנימיותם רצונם רק לעשות רצון ה', ולכן הם הראויים לגאולה. וכפי שנאמר לאחר העקידה, 'הרבה ארבה את זרעך' ו'יירש זרעך את שער שונאיו'. מתוך הביטול של אברהם לקב"ה היה ראוי לגאולה, וכך ישראל בניו מתוך שהם מתבטלים לה' ועושים רצונו, ראויים הם לגאולה השלמה.