השבת יקראו בתורה בבתי הכנסת את פרשת השבוע 'יתרו'.
פרשת יתרו עוסקת במעמד הנשגב של התגלות ה' לעם ישראל בהר סיני. בהכנות שקדמו להתגלות זו. תחילה מתארת הפרשה את פגישת יתרו עם משה רבנו ששמע על הניסים שעשה ה' לעם ישראל, יתרו ראה שמשה רבנו יושב כל היום מבוקר ועד ערב לדון את העם והציע את ההצעה למנות שרי אלפים ושרי מאות, ורק את הדבר הקשה בדין להביא לדיין הגדול משה רבנו. משה נעתר להצעה, ומכאן רואים שחכמה מאומות העולם אפשר ללמוד, ורק תורה ודרך החיים אנו לומדים ממקורותינו ולא מאומות העולם, 'חכמה בגויים תאמין, תורה בגוים אל תאמין'.
לפני מעמד הר סיני נצטווה עם ישראל להכין את עצמו לכבס שמלותיו, ולהתכונן למעמד הגדול לפגישה עם בורא עולם, בחסידות מסבירים שכיבוס הבגדים אינו רק פיסי, אלא בעיקר תיקון המידות והמעשים של כל אחד מישראל כדי שיהא מוכן לפגישה ולהשראה האלקית.
במעמד הר סיני שמע עם ישראל את הקב"ה אומר 'אנכי ולא יהיה לך' ומדבר עמו ישיר, ומכאן הוטבעה בכל אחד מישראל האמונה ותכונת היראת שמים, שהרי כל אחד מישראל היה במעמד זה. וכפי שנאמר אחרי המעמד, 'למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו' שבעם ישראל הוחדרה תכונת הבושה ויראת השמים מאז המעמד.
פרשת יתרו חלה בכל שנה תמיד בסמיכות לט"ו בשבט, ויש שמסבירים שלאחר שהטבע מתחדש, גם עם ישראל מתחדש בקבלת התורה ושומע מחדש את עשרת הדברות שנאמרו בסיני.