לדברי אלהרר המגמה לגמד דמותה הלאומית של שמר ז"ל מודגשת בעיקר לנוכח הימים בהם מקבלות שורותיו של השיר 'על הדבש ועל העוקץ' ובו המילים "אל נא תעקור נטוע" אקטואלי ביותר.
בפרסום בהארץ נאמר כי נעמי שמר שיגרה ימים ספורים לפני מותה מכתב לגיל אלדמע ובו כתבה שהיתה לה "תאונת עבודה מצערת" וכי יש קטעים ב"ירושלים של זהב" הדומים לשיר ערש באסקי, אליו נחשפה כפי הנראה באמצעות חברתה נחמה הנדל. מדובר לדבריו ב 4 תיבות ראשונות של השיר שבהן יש דמיון. כל היתר אינו דומה וגם ברביעית יש מעבר למאז'ור.
מדובר למעשה בויכוח שהוא אינו לענין, מוסיף אלהרר בראיון לערוץ 7, "יש חוקים וכללים לגבי פלגיאט מוזיקלי. ב 1911 נקבע בחוק זכויות יוצרים בינלאומי שעד 8 תיבות זה לא נחשב גניבה. יתירה מכך גם אם יש משהו, הדבר מותר משום שרעיון אינו בר הגנה. רעיונות עוברים ומפרים יוצרים וזאת עד להגיעם לכלל מבנה. כשיש מבנה מוגן זה כבר משהו אחר. לכן השיר שלה, וימשיך להיות כזה".
אלהרר מציין כי היא היתה דייקנית והקפידה על עצמה כ"קוצו של יוד". דוגמא לכך הוא מביא את התיקון שהכניסה בשיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר". בשיר יש שורה: "ברחנו אל אותם המקומות",אך המילה "ברחנו" הציקה לה במשך שנים, ולבסוף החליפה אותה ל"הלכנו" לאותם המקומות. בשנים עברו 'ברחנו' פירושה היה בריחה מהבית הדשן והטוב אל המלחמה החזקה, כביטוי חיובי, אך במשך השנים הפך ביטוי זה לשלילי והדבר הציק לשמר עד שהחליפה אותה.
רצונה שיוודע ברבים כי חשה שהיה דמיון ב 4 תיבות, מדגיש לדבריו את היותה "אשה שלא מהדור הזה כמו למשל א.ד.גורדון. אנשים שהיושר היה להם חשוב יותר מהכל".
הפרסום לעומת זאת, היה פוליטי ונועד לנגח את הענין הלאומי אומר אלהרר, כי אחרת קשה להסביר באופן הגיוני את מתן הכותרת הראשית לנושא הזה ועוד ביום שבו עם ישראל זוכר 6 מיליון יהודים שנספו, שבו יש צפירה ורה"מ צועד במצעד החיים.
בפרסום בהארץ נאמר כי נעמי שמר שיגרה ימים ספורים לפני מותה מכתב לגיל אלדמע ובו כתבה שהיתה לה "תאונת עבודה מצערת" וכי יש קטעים ב"ירושלים של זהב" הדומים לשיר ערש באסקי, אליו נחשפה כפי הנראה באמצעות חברתה נחמה הנדל. מדובר לדבריו ב 4 תיבות ראשונות של השיר שבהן יש דמיון. כל היתר אינו דומה וגם ברביעית יש מעבר למאז'ור.
מדובר למעשה בויכוח שהוא אינו לענין, מוסיף אלהרר בראיון לערוץ 7, "יש חוקים וכללים לגבי פלגיאט מוזיקלי. ב 1911 נקבע בחוק זכויות יוצרים בינלאומי שעד 8 תיבות זה לא נחשב גניבה. יתירה מכך גם אם יש משהו, הדבר מותר משום שרעיון אינו בר הגנה. רעיונות עוברים ומפרים יוצרים וזאת עד להגיעם לכלל מבנה. כשיש מבנה מוגן זה כבר משהו אחר. לכן השיר שלה, וימשיך להיות כזה".
אלהרר מציין כי היא היתה דייקנית והקפידה על עצמה כ"קוצו של יוד". דוגמא לכך הוא מביא את התיקון שהכניסה בשיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר". בשיר יש שורה: "ברחנו אל אותם המקומות",אך המילה "ברחנו" הציקה לה במשך שנים, ולבסוף החליפה אותה ל"הלכנו" לאותם המקומות. בשנים עברו 'ברחנו' פירושה היה בריחה מהבית הדשן והטוב אל המלחמה החזקה, כביטוי חיובי, אך במשך השנים הפך ביטוי זה לשלילי והדבר הציק לשמר עד שהחליפה אותה.
רצונה שיוודע ברבים כי חשה שהיה דמיון ב 4 תיבות, מדגיש לדבריו את היותה "אשה שלא מהדור הזה כמו למשל א.ד.גורדון. אנשים שהיושר היה להם חשוב יותר מהכל".
הפרסום לעומת זאת, היה פוליטי ונועד לנגח את הענין הלאומי אומר אלהרר, כי אחרת קשה להסביר באופן הגיוני את מתן הכותרת הראשית לנושא הזה ועוד ביום שבו עם ישראל זוכר 6 מיליון יהודים שנספו, שבו יש צפירה ורה"מ צועד במצעד החיים.