החלטת שופטי בג"ץ להתיר לצה"ל לפוצץ את עשרות בתי הכנסת והישיבות בגוש קטיף וצפון השומרון גררה בעקבותיה, גל תגובות חריפות וחריגות, במערכת הפוליטית והציבורית.

יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, תקף בחריפות את החלטת שופטי בג"ץ להרוס את בתי הכנסת "שופטי בג"ץ הכשירו בפסיקתם את פשע הריסת בתי הכנסת. מדיניות הממשלה הינה עוד חוליה בשרשרת של ההתנתקות מכל הערכים היהודים. שופטי בג"ץ התנתקו מהעם בישראל ופגעו במאבק נגד פגיעה בבתי כנסת ברחבי העולם.

ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי), תושב גוש קטיף לשעבר, אמר כי "למרות עמדת בג"ץ אני קורא ומבקש ממשלת ישראל לשקול שוב את ההחלטה להרוס את בתי הכנסת. אם הגזרה לא תבוטל אנו מעדיפים שהאויב הפלסטיני יבצע פעולה בזויה זו ולא היהודים".

"הבריחה מפני האויב וגירוש יהודים מבתיהם מהווים לא רק רוח גבית לטרור אלא גם רוח גבית לאנטישמיות", כך נאמר בהודעת חוג הפרופ' לחוסן מדיני וכלכלי.
"הריסת בתי כנסת על-ידי שרון – היום גם בגיבוי מערכת המשפט – תעודד פגיעה ביהודים, בבתי כנסת ובבתי עלמין יהודיים ברחבי העולם, תחבל בעלייה לישראל, ותערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט בישראל". חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי קובע שהפגיעה במערכת המשפט ובאמון בה הם עוד אחד מנזקי ה"הינתקות", הפוגעים בכל תחומי החיים במדינת ישראל. ישראל של שרון איבדה את זכותה המוסרית למחות נגד גילויי אנטישמיות בארצות אחרות.

יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, אמר בתגובה להחלטת בג"ץ "אף שופט נוצרי או מוסלמי בעולם לא היה נותן יד לפגיעה בבית תפילה".

לדבריו, "בג"ץ שוב הוכיח כי ליהדות הדתית אין סיבה לבוא בשעריו". אורלב הודיע כי יפנה לראשי הסיעות הדתיות ולרבנים מכל הזרמים כדי לקיים עצרת מחאה המונית נגד הפסיקה.

ערן שטרנברג, דובר מועצת חוף עזה לשעבר, אומר כי יחד עם הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף נהרסים גם שרידי האמון בבג"צ, אמון שגם כך נפגע קשות מהעקירה. לדבריו, "החלטת בג"צ לא הייתה מביישת אף בית משפט אנטישמי בעולם ודומה שטיטוס ונבוכדנאצר ממחריבי המקדש, לא היו יכולים לדמיין לעצמם יורשים טובים יותר".

גם ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הגיב להחלטת בג"ץ ואמר כי החלטה זו "חרפה למשפט בישראל, זה עניין הלכתי מובהק ואין בסמכותו של בג"ץ לערער על כך".

ח"כ אוריאל הוסיף כי "בג"ץ בהחלטתו נתן אור ירוק לפגיעה והרס של בתי כנסת בתפוצות". חברו לסיעה, ח"כ הרב יצחק לוי, אמר כי "שופטי בג"צ נתנו יד להתנתקות של הממשלה מקודשי ישראל ומהזהות היהודית של המדינה, בנוסף להתנתקות מחבלי ארץ. הריסת בתי הכנסת תיזכר לדראון עולם בתולדות העם היהודי ישליך קשות על מעמד המקומות הקדושים ליהדות בארץ ובתפוצות".


גם במועצת יש"ע הביעו זעזוע מהחלטת בג"ץ, המתירה להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף. "בג"ץ המאבד אט אט את תוקפו והגינותו המוסרית בעיני כל יהודי, לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו לנוכח אפשרות סבירה בה יפגעו קודשי ישראל בעולם כולו כפועל יוצא ישיר מהחלטתו. מצער כי בג"ץ פעם אחר פעם מגלה רגישות כשמדובר בעניינים של לא יהודים, ולעיתים אף אויבי ישראל, אך נאטם בעינינים הקשורים לנימי נפשו של כל יהודי ומרחיק עצמו מהעבר והמוסר היהודי הבסיסי ביותר", נאמר בהודעת מועצת יש"ע.

עו"ד גלעד קורינאלדי, שייצג את העותרים, אמר בעקבות פסיקת בג"ץ כי "מדובר בהחלטה של בכייה לדורות ותקדים משפטי מסוכן ביחסי דת ומדינה. בג"ץ התעלם מעמדת עולם התורה וכל פוסקי דורנו, התעלמות חסרת רגישות ובפרט שמדובר בשאלה דתית הלכתית מובהקת".
יחד עם זאת, לדברי עו"ד קורינאלדי, "לא רק הבג"ץ אשם אלא הציבור הדתי, החרדי והרבנים צריכים לעשות חשבון נפש אמיתי מדוע עמדת ההלכה שהיא כל כך ברורה נשמעה באיחור רב מאוד לאחר פסק הדין". הוא קרא לראש הממשלה ולנשיא המדינה לפעול בשעות האחרונות שנשארו על מנת להשאיר את בתי הכנסת, אפילו את המרכזיים בהם.

"הריסת בתי הכנסת שדורשת מספר צוותי הנדסה שונים ויצירת מעגלי אבטחה היקפיים בשעה שצלפים ערבים עומדים ויורים על חיילי צה"ל עלולה לסכן אותם ולכן יש להימנע מהריסה".

בתגובה להחלטת בג"ץ שלא לדון שוב בענין הריסת בתי הכנסת, מסר הפורום המשפטי כי ההחלטה אינה הופכת את הריסתם לדבר המותר. "מדובר במקום שבשליטה צבאית ישראלית ופגיעה במקומות קדושים ע"י צבא שולט הינה פשע על פי החוק הבינלאומי ויש להימנע מכל מעשה מסוג זה.

העובדה כי אין בית משפט המוכן להכריע בסוגיה זו כעת אינה מאפשרת באופן אוטומאטי את ההריסה והאחריות היא בידי הדרג המחליט והמבצע. המבצעים הפרה של דיני המלחמה חשופים להעמדה לדין בעתיד והסמכות לכך הינה סמכות אוניברסאלית".

ברוך מרזל אומר בתגובה להחלטת בג"ץ כי "לא במקרה התפרסמה ההחלטה על הריסת בתי הכנסת והחנינה ליצחק מרדכי באותה שעה. צבא שהורס בתי כנסת ראוי לאלפים מסוגו של מרדכי".
לדברי מרזל, הלילה ייזכר כ"ליל הבדולח תשס"ה" ואם יחריבו את בתי הכנסת בגוש קטיף -"לא נסלח ולא נשכח".

ח"כ איוב קרא (ליכוד)אמר כי "החלטת בג"צ תגביר את מפלס האנטישמיות בעולם, ותגרום להרס בתי כנסת באירופה ובעולם כולו. זוהי החלטה אומללה ומיותרת, המוכיחה שוב כי בג"צ הפך לסניף של מר"צ".

בעקבות פסיקת בג"צ אמש בסוגיית בתי הכנסת קראו רבני 'הסנהדרין' "לכל העם היהודי המאמין והנאמן לבחור את הנהגתו התורנית כהנהגה מדינית ולנטוש את חוקי מדינת ישראל, שופטיה וכל מיצגיה. מדינת ישראל תקום מחדש על בסיס התורה והאמונה".

"פסק הבג"ץ וכל מה שקדם לו בתהליך ההתנתקות הוא הזדמנות להשתחרר מעגל הזהב, ממכירת יוסף ומחטא המרגלים", נאמר בהודעה. הסנהדרין יפתח במפקד "אני יהודי"- אליו מוזמנים להתפקד כל היהודים הרוצים בשלטון התורה. דרכי ההתפקדות יתפרסמו בקרוב.

בעקבות התגובות והזעזוע מהחלטת בג"ץ, פנה שר הביטחון, שאול מופז, לראש הממשלה אריאל שרון, וביקש ממנו להמתין עם ההחלטה עד לישיבת הממשלה ביום ראשון. שרון נענה לבקשה והנושא יידון בישיבת הממשלה.
ראש הממשלה נענה לבקשת מופז ממש ברגע האחרון, לאחר שבמשרד הביטחון ובצה"ל כבר החלו לתכן את הריסת בתי הכנסת היום ואת פיצוצם של חלק מהם.

שר הביטחון, שאול מופז, אומר הבוקר כי אם תחליט הממשלה להרוס את בתי הכנסת ברצועת עזה, יידחה הפינוי ביממה עד ליום שלישי הקרוב.

"אסור להרוס את המבנים הקדושים בגוש קטיף", אמר הבוקר מופז בראיון לגלי צה"ל, "בתי הכנסת יישארו על תילם. הפלסטינים יידרשו להשגיח עליהם ולמרות שהם דחו את ההצעה הזו, התפיסה שאומרת כי עדיף שאחרים יהרסו, מאשר שיהודים, ישראלים, חיילי צה"ל יפוצצו ויהרסו את בתי הכנסת - עדיפה בעיני".

ואילו המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, העדיף אתמול בראיון לגלי צה"ל לסנגר על הפלשתינאים ואמר כי "הפלסטינים חושבים שהם לא יכולים לקחת 30 בתי כנסת על אחריותם. הם לא גברא רבא, הם חששו לקחת על עצמם משימה כזאת אם הם לא יכלו לעמוד בה".

לעומת מופז הרי ששר הפנים, אופיר פינס, ביקש הבוקר מראש הממשלה, אריאל שרון, שלא להענות לבקשת שר הביטחון, לקיים עוד דיון בממשלה בעניין הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף ולהורות על המשך הריסתם עוד היום. בקול ישראל דווח, כי פינס אמר שלא ראוי שהממשלה תשוב ותדון בהחלטתה להרוס את בתי הכנסת לאחר שקיבלה גיבוי מלא מבית המשפט העליון. כל עיכוב בהריסת המבנים שהוצאו מהם כל הסממנים של בתי כנסת יוביל לדחייה בפינוי רצועת עזה ולהשארותם של חיילי צה"ל בשטח שלא לצורך, טען פינס.

ואילו הבוקר חשף ערוץ 7 כי בתי הכנסת הפכו למגרשי משחק עבור החיילים השומרים ביישובים החרבים.

שלומית, תושבת קטיף לשעבר, נכנסה השבוע בפעם האחרונה לגוש כדי לתעד את הריסות ביתה. כשהתקרבה לכיוון בית הכנסת ראתה חיילים רצים ולמרבה תדהמתה גילתה ששיחקו כדורגל בתוך בית הכנסת.

היא החלה לצעוק עליהם על חילול המקום, אך חלקם ענו כי נאמר להם ממפקדיהם שהמבנה לא נחשב יותר כבית כנסת. לדבריה, "הם התביישו במעשה והפסיקו את המשחק מייד".

לערוץ 7 נודע כי גם בתוך בית הכנסת בשא-נור נראו שיירים של 'פחי אוכל ופסולת'.

טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל.


4 שופטי בג"ץ: ברק, בייניש, פרוקצ'ה וגרוניס, דחו את העתירה לדיון נוסף בנושא לעומת דעתם של השופטים: לוי, ארבל ורובינשטיין שסברו שיש לקיים דיון נוסף בעתירה.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי שופטי 'הרוב' כותבים שהחלטתם התקבלה "חרף חשיבותו ורגישותו הרבה של הנושא העומד לדיון", וזאת משום שאין המדובר בהלכה שבשל "חשיבותה, קשיותה או חידושה" דורשת דיון נוסף. עניינה של העתירה ב"בחינת חוקיות החלטת הממשלה באמצעים משפטיים מקובלים הנקוטים בביקורת שיפוטית על החלטה מנהלית תהא אשר תהא חשיבותה ורגישותה של אותה החלטה".

לעומתם, שופטי 'המיעוט': לוי, ארבל ורובינשטיין, סברו שיש מקום לערוך דיון נוסף בעתירה שכן "החלטה בבית משפט זה במדינה יהודית ודמוקרטית בנושא עתיר רגישות כהריסת בתי כנסת, מחמת חשיבותו וקשיותו הגדולה, על היבטיו הלכתיים והלאומיים, ונוכח השלכותיו במישור הבינלאומי והיהודי, היא בבחינת הלכה במובנה הרחב, שיש בה חשיבות, קשיות וחידוש על פי מהותה, גם אם אינה נכנסת למסגרת 'צרה' של 'הלכה' משפטית במובן המקובל. גורלם של בתי הכנסת בשטחים המפונים הוא נושא בעל משמעות ערכית כה כבדת משקל, המצדיק איפוא לדעת שופטי המיעוט בחינה נוספת של חוקיות החלטת הממשלה במסגרת דיון נוסף".

עוד נכתב בהחלטה: "נבקש להוסיף, כי בהחלטתנו זו איננו מתעלמים מהקושי רב הפנים הנלווה ליישומה של החלטת הממשלה בעניין פירוקם של בתי הכנסת בשטח המפונה. קושי זה נוגע בראש וראשונה לתושבים שעזבו את המקום, אשר בית הכנסת שימש להם משכן תפילה, מרכז רוחני-דתי, ומקום בו התייחדה הקהילה בשעות עצב ושמחה, ובו נשמעו קול האמונה של הפרט, ותפילתו של הציבור. סביב בית הכנסת נוצקו החוליות המקשרות בין חברי הקהילה בינם לבין עצמם, ודרכו התגבשו דפוסי החיים בחומר וברוח של תושבי המקום.

אולם, קדושת בית הכנסת חורגת מגדרה של הקהילה ביישוב, והיא מעניינו של הציבור היהודי כולו, באשר הוא, בישראל ומחוצה לה. ייחודו של בית הכנסת ממשיך להתקיים גם לאחר שננטש. ערך זה משתלב גם בתפישה הבינלאומית בדבר הגנה על מקומות קדושים, בניינים דתיים, ומקומות דתיים באשר הם. בצד היבטים אלה, קיימים שיקולים מדיניים שונים המשפיעים על ההחלטה כיצד יש לנהוג בבתי הכנסת הנותרים בשטח המפונה. גורל בתי הכנסת בשטח המפונה, הוא, אכן, עניין מורכב ורב היבטים. הוא מצוי באחריותה הישירה של הממשלה".

"אנו יוצאים מן ההנחה שכל הפעולות המעשיות וההלכתיות שנמנו בפסק הדין מיום 23.8.2005 לשם העתקתו והעברתו של כל הניתן מבתי הכנסת ותכולתם ייעשו", כותבים השופטים בסיכום ההחלטה המתירה להרוס את בתי הכנסת.